מִמֶּנּוּ, לִפְנֵי שָׁנִים, שָׁמַעְתִּי:

אַל תִּתֵּן שֶׁחַיֵּי מִישֶׁהוּ אַחֵר

יִקְרוּ לְךָ. קוּם, הַחְלֵף חֻלְצָה,

דַּבֵּר עַל הַמִּקְרִי, טַהֵר אֶת הַדֶּרֶךְ

לִקְרַאת הַנִּסְתָּר. עָלֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ

לַעֲבֹד וְאִם יֵשׁ שִׁנּוּיִים דְּאַג

שֶׁיִּהְיוּ בִּלְתִּי מֻרְגָּשִׁים כִּמְעַט.

כְּבָר מְאֻחָר. יֵשׁ רַק אֵין וְהֶעְדֵּר

מִדָּה וְלֹא עוֹד וּמַמָּשׁ לֹא כְלוּם