לליאת ק.

יֵשׁ סוּס בַּחשֶׁךְ. אֲנִי

שׁוֹמֵעַ אֶת מַפּוּחַ נְשִׁימָתוֹ,

מֵרִיחַ אֶת רֵיחוֹ, חָשׁ

בְּגָבְהוֹ הַחַם. אֲנִי

עֵר לְשַׁיְּרוֹת הַזְּבוּבִים הַבָּאוֹת

וְהוֹלְכוֹת אֶל מְבוּשָׁיו.

מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בַּקַּשׁ לְיָדוֹ?

מַשֶּׁהוּ זָז וְעוֹשֶׂה מִסְּבִיבוֹ

אֵיזֶה עִנְיָן עַד

שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְעָרֵב בָּעוֹלָם

וְלֹא