הַחֶדֶר הָאִטִּי מְהַבְהֵב
וּמַשְׁחִיר כְּמוֹ יָרֹק עַז
בְּסַעֲרַת גְּשָׁמִים
וּבִקְצֵה הַחֶדֶר הָאֶמְצַע
בּוֹ אַתְּ עוֹמֶדֶת עַל
דַּעְתֵּךְ לָצֵאת מִמֶּנּוּ
כְּמוֹ חָרָק מִפְּרִי.
אֲנִי לְיַד אָזְנֵךְ לוֹחֵשׁ
כְּמֶטָּפִיזִיקָן: יֵשׁ לְבַקֵּשׁ
אַהֲבָה (גַם) כְּשֶׁאֵינֶנּוּ
רְאוּיִים לָהּ.
רַק חַבֵּק
חֲזֹר וְחַבֵּק
בְּלִי לִ’תְאַפֵּק
וְהַבְּכִי נִכְנָס בְּשָׁעָה
שֶׁרוֹצֶה וְיוֹצֵא