לל.

הוּא הֵרִים יָד בָּאוֹר הֶחָזָק שֶׁל אַחַר־הַצָּהֳרַיִם וְאִישׁ לֹא רָאָה זֹאת מִלְּבַדִּי. הוּא

יָרַד בָּרְחוֹב הַמּוֹבִיל אֶל הָרָצִיף בְּצַעַד שָׁקֵט כְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ,

הִתְיַשֵּׁב בַּצֵּל, לְיַד שֻׁלְחָן, שָׁתָה יַיִן

מָה הַמֶּרְחָק מִכָּאן לָאִי הַהוּא

הוּא שָׁאַל וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לוֹ. הוּא צָחַק. אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁצָּחַק

הוֹשַׁטְתִּי יָד אֶל עֵבֶר הַמֵּזַח הַיָּרֹק, אֶל עֵבֶר הַקֶּצֶף שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַמַּעְבֹּרֶת הַהוֹלֶכֶת אֶל הָאִי

הוּא נָגַע בִּי בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו. לֹא, הוּא לֹא. רַק הֲרָמַת יָד

הָאוֹר יָרַד. קוֹלוֹת אוֹ מוּסִיקָה עָלוּ מִשָּׁם, מִן הָאִי

עַכְשָׁו אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְדַמּוֹת אוֹתוֹ. לְצַיֵּר אֶת פִּיו כָּרוּךְ בִּכְאֵב נוֹרָא

צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִן הַהַתְחָלָה. מֵהֵיכָן

מִן הַמּוּסִיקָה

לֹא, מִן הַיְשִׁיבָה בַּכִּסֵּא הַזֶּה, לְיַד הַשֻּׁלְחָן, לְיַד הַיַּיִן, עַל הָרָצִיף

לֹא, מִן הַתְּנוּעָה הַהִיא שֶׁל פְּתִיחַת הַבַּקְבּוּק, עֲצִימַת הָעֵינַיִם

אַחַרְכָּךְ הַלַּיְלָה יָרַד. אַחַרְכָּךְ בָּאָה הַמּוּסִיקָה

הַאִם הָיְתָה מוּסִיקָה? אֵיךְ זֶה הִתְחִיל

הוּא הִגִּיעַ עִם מִזְוָדָה. יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל הַמַּיִם. הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ הָאָפֵל אֶל הַכִּוּוּן הַהוּא

מָה הַמֶּרְחָק מִכָּאן לָאִי הַהוּא

הוּא שָׁאַל וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לוֹ

טִפּוֹת אוֹר רָצוּ עַל כּוֹסוֹת הַיַּיִן שֶׁלָּנּוּ. אֲנִי זוֹכֶרֶת, מַשֶּׁהוּ דַק רָעַד בָּאֲוִיר בֵּינֵינוּ.

הוּא שָׁאַל וַאֲנִי הֵרַמְתִּי יָד וְהַתְּנוּעָה הַזֹּאת נִמְשְׁכָה וְנִמְשְׁכָה. הוּא עָצַם עֵינַיִם וְצָחַק

הָיָה עֶרֶב וְזֶה הָיָה עֶרֶב נֶהְדָּר. הָאִי הָיָה מוּאָר וְצִבְעוֹנִי, נָפוּחַ כְּמוֹ דָג

עֲנָק מֻזְהָב לִכְבוֹד הֶחָג

הוּא קָם. הָלַכְתִי אַחֲרָיו. הָיִיתִי צְעִירָה מְאֹד

עַל הָאִי, בַּמֶּרְחָק, מִישֶׁהוּ נִגֵּן וְהִפְסִיק וְשׁוּב נִגֵּן

הוּא שָׁאַל אוֹתִי, מָה הַמֶּרְחָק מִכָּאן? הִבַּטְתִּי בּוֹ. הוּא הִבִּיט בִּי

הוּא נָגַע בִּי. בִּלְחָיַי. לְמָה חִכִּיתִי

אִישׁ לֹא יִזְכֹּר דָּבָר, מִלְּבַדִּי

מִישֶׁהוּ נִגֵּן עַל פְּסַנְתֵּר. עֲרָפֶל עָלָה וּמָנַע מִן הָאוֹר לַעֲלוֹת מִן הַמַּיִם

קְרוֹבָה מְאֹד, קָשֶׁה הָיָה לִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ. קָשֶׁה הָיָה לִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַמּוּסִיקָה. הַמַּיִם הִכּוּ

בְּשֶׁקֶט אֶת הָרָצִיף, לִטְּפוּ אֶת הַגֶּשֶׁר בְּרַכּוּת שֶׁלֹּא תְּשֹׁעָר. פִּתְאוֹם הָיָה שָׁקֵט מְאֹד

הוּא הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ הָאָפֵל אֶל הַכִּוּוּן הַהוּא. הָיָה רֶטֶט בָּאֲוִיר

עַכְשָׁו, לְאַחַר שָׁנִים, עוֹצֶמֶת עֵינַיִם, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה עוֹד לְדַמּוֹת אוֹתוֹ

לְצַיֵּר אֶת פִּיו כָּרוּךְ בִּכְאֵב נוֹרָא

אֵיזֶה אֵיזֶה שֶׁקֶט. עַרְבַּיִם. לְהִזָּכֵר בַּמּוּסִיקָה כָּרוּךְ בְּעֶצֶב גָּדוֹל

כָּל זֶה נִרְאֶה עַכְשָׁו כְּמוֹ חֲלוֹם. מֵעֵבֶר לַחֲלוֹם

חִכּוּ שָׁבוּעַ כְּפִי שֶׁהַחֹק מְחַיֵּב. מִישֶׁהוּ מִן הַמִּשְׁטָרָה, כְּמוֹ כֶּלֶב רָעֵב, הִתְנַפֵּל

עַל הַמִּזְוָדָה, הָפַךְ אוֹתָהּ, רִטֵּשׁ, קִלֵּל

אִישׁ לֹא בָּא לִשְׁאֹל עָלָיו, מִלְּבַדִּי

אֵיךְ זֶה הִתְחִיל