אַל תִּכְמוֹס עַד אֵלֶם

אֶת סוֹדְךָ הַגֵּא

אַךְ אֶת כָּל לִבֶּךָ

אָנָּא אַל תַּגֵּד.

זֶה שֶׁצִוִּיתִיךָ:

קְרָב, – אַךְ קְרָב־וּרְחָק

כִּי רָזֵי הַזֶּמֶר

הֵם רָזֵי מִשְׂחָק.

טֶפַח מוּל טִפְחַיִם.

סֵתֶר מוּל חִשּׂוּף.

כָּךְ הַיְאוֹר נֶחְבָּא לוֹ

מֵאַחַר הַסּוּף.

כָּךְ אֲרֶשֶׁת סַהַר

(חַי – אוֹ בַּר־מִינָן?)

תְּהַבְהֵב מִבַּעַד

לְקִרְעֵי עָנָן.

אוֹיָה כִּי שָׁכַחְתָּ

הִבְהוּבֵי הַשְּׂחוֹק.

אוֹיָה כִּי עֻנַּשְׁתָּ

כְּפוֹרֵעַ־חֹק.

הַפְּלִשְׁתִּים בָּאֹרֶב!

וּבְשִׂמְחָה־לָאֵיד

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם

עַל רֹאשְׁךָ הוֹדֵד.

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

לַעַג לַיָּגוֹן.

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

זֶבַח לְדָגוֹן.

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

וְלִבְּךָ סְחַרְחָר,

כִּי נִפְלֵאתָ פֶּלֶא:

עֹנֶשׁ אוֹ שָׂכָר?

כִּי שָׁאַלְתָּ: שֶׁמָּא

יוֹם הָעִוָּרוֹן

הוּא גַם יוֹם־הַכּשֶׁר

לְמִשְׂחָק אַחְרוֹן?

וּכְשֶׁהִצִּיגוּךָ

בֵּין הָעַמּוּדִים

פֶּתַע הֲבִינוֹתָ

סוֹד הַמּוֹעֲדִים.

עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ.

מוֹעֲדֵי הַסּוֹף.

שׁוּרָה פֶּן יַשְׁגּוּךָ

וְתַסְכִּיל עֲשׂה.

עַמּוּדֵי־הַתָּוֶךְ –

קוּמָה וְלָפוֹת!

שֶׁבַע תִּנָּקַמְנָה

שֶׁבַע מַחְלָפוֹת.

שֶׁבַע תִּנָּקַמְנָה

שֶׁבַע גַּם עָנְשִׁי.

הֲמִישֵׁנִי נַעַר

וְתָמוֹת נַפְשִׁי!