לִכְהֶרֶף־עַיִן – אַךְ לֹא מִקְרִי

לְפֶתַע – אַךְ לֹא כְּנֵס־חִנָּם

אַתָּה תָבוֹא עִם גֶּדְיִי וּנְמֵרִי

אֶל סִפִּי בְּפִיּוּס לַחֲנָם.

וַאֲנִי – מִבֵּיתִי – בְּדַרְכִּי אֶל הַגָּן

אֶעֱבוֹר הַפְּרוֹזְדוֹר לְאָרְכּוֹ

וְכָל הַפְּתָחִים שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן

יְאִיצוּנִי לִרְכּוֹן:

לִרְכּוֹן עַל הַסַּף כִּי הוּא סַף כִּי מְתוֹם

וְלוּא עֲדֵי־רֶגַע וְלוּא בְּפִתְאֹם.

וְרָכוֹן – וְזָקוֹף – וְקָרוֹא!

אַךְ אֵין־קוֹל.

וְהָרִיב.

רַק הָרִיב הַחוֹזֵר לִסוּרוֹ.