בֶּן־הָאָדָם יֵדַע אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים

צִי־הֶחָלָל יָבוֹא אֶל כָּל הַמַּזָּלוֹת

וְהֵם יָנוּסוּ אֶל הַשִּׁיר

לִחְיוֹת בּוֹ אֶת בְּדוּתָם־לַעֲדֵי־עַד –

כֶּאֱלִילֵי גוֹיִים

כִּבְנֵי־מְלָכִים שֶׁל אַגָּדוֹת

כְּמֶשֶׁךְ הַסְּמָלִים שֶׁל כָּל חָכְמוֹת־הָרָז

אֲשֶׁר בְּבוֹא עִתָּם לִגְווֹעַ בַּעֲלִיל וּבַתְּבוּנָה

וְנִצְרְרָה נַפְשָׁם בִּצְרוֹר חַיֵּי שִׁירֵינוּ –

גִּלְגּוּל שֵׁנִי שֶׁל מַשְׁמָעָם הָאֲמִתִּי.

הוֹ רוּתִי יְקָרָה

הַגִּידִי לְסִיגָלִי

שֶׁכְּבָר הֵיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ בָּרוּר

עוֹמֶדֶת פִּרְחוֹנִית בִּכְבִישׁ־שֶׁל־מָעְלָה

בְּצִפִּיָּה לִטְרֶמְפְּ אֶל הַיָּרֵחַ –

וּלְעֵת שׁוּבָהּ הַבַּיְתָה שָׁרָה שִׁיר

עַל נֵצַח כּוֹכְבֵיהֶם שֶׁל סָב וְסַבְתָּא.