בִּדְרָכִים רְחוֹקוֹת,

גַּלְגַּלִים טַחֵי־עַיִן

טוֹחֲנִים שָׁם טָחוֹן כָּרֵחַיִם

אֲבָקִים בְּנֵי־בְּלִי־בַּיִת לְרוּחוֹת עַזֵּי־מֵצַח –

אֶת מֶשֶׁךְ־הַזֶּרַע צָבַרְתִּי בִּשְׂדוֹת הַהֶפְקֵר שֶׁלַּנֶּצַח.

שַׂמְתִּים עַל שִׁכְמִי הֲמוֹנֵי הַזְּרָעִים,

שֶׁמָּלְאוּ טַלְלֵי־סְתָו וָצֶנֶן,

וְעִם טַעַן מוֹרֶשֶׁת, בַּיָּד – הַמִּשְׁעֶנֶת,

עִם הַנֹּאד הַמְבֻקָּע – בַּחֶלֶד

הִפְלַגְתִּי לְנֹד וּלְטַלְטֶלֶת.

לִרְקִיעִים נַעֲלִים

מִבָּתִּים, מִזָּרִים, הִתַּמְּרוּ עֲשָׁנִים כְּחַלְחַלִּים.

לְיַד גְּדֵרוֹת עַנְוֵי־רוּחַ

הַתֶּלֶם נָכוֹן כְּבָר, רַעֲנָן בֶּחָרִישׁ וּפָלוּחַ.

בִּתְפִלָּה־לְגַלְמוּד, וּבְמוֹרָא נֶעְלָם,

טָמַנְתִּי זְרָעִים, לְיַד בָּתִּים לִי־נָכְרִים מֵעוֹלָם.

עַל פְּנֵי אַדְמוֹתַי הָרַכּוֹת אֶעֱמֹדָה, עַד בֶּרֶךְ שָׁקוּעַ

בַּתֶּלֶם, בְּחֶבְלֵי־זְרִיעָה הוּא זָרוּעַ.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן, צִפֳּרִים! הָרוּחוֹת, הַבְּרָדִים, אַף אֶתְכֶם!

אִם תֵּרְדוּ לַמִּזְרָע לְלַקֵּט, אִם תְּהִי בּוֹ יֶדְכֶם!

עַל שִׁכְמִי נְשָׂאתִיו אֶת זַרְעִי, כְּשֵׂאת יֶלֶד –

מִדְּרָכִים רְחוֹקוֹת, מִנֹּד וְטַלְטֶלֶת…