הוֹ, כְּלִי טָהוֹר, שָׁקוּף וְרֵיחָנִי. הוֹ, חֵמֶת־
יַיִּן: שֶׁלֶג שֶׁקָּפָא.
סָבִיב־סָבִיב הֻטְבַּעְתָּ בְּחוֹתֶמֶת
עֲנֻגָּה שְׁקוּפָה!
אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה? – הַחֵךְ, הַשֵּׁן יַמְתִּינוּ.
אֵיכָה מֶבַּט־הָעַיִן יִפָּרֵד
מִזֶּה הַדַּ"שׁ הַמְיֻחָל, אֲשֶׁר יַרְנִינוּ
שִׂמְחוֹת אָבִיב מוֹרֵד!
זֶה דַ"שׁ רָחוֹק מִן הַפְּרִיחוֹת יְפוֹת הָעַיִן.
עֲשַׁן הָאָרֶץ. זִיו־עוֹלָם.
אַךְ זוֹ הַשֵּׁן שׁוֹמֶרֶת, מַמְתִּינָה – אֶל צַיִד.
נְגִיס – וְתַם־נִשְׁלָם.