שְׁמֵי הַבֹּקֶר אוֹרוּ, צַחוּ

רוּחַ חָם יִפַּח,

כִּקְטִיפָה יוֹרִיק הָאָחוּ,

יְלַהֵט מִזְרָח.

מְעֻטַּר שִׂיחִים עֲתֶרֶת,

עֲרָבִים אֵין קֵץ,

בְּאִבְחַת־אוּרִים נִפְזֶרֶת

הָאֲגַם נוֹצֵץ.

עִם הַשֶּׁמֶשׁ שָׂשׂ־לְשַׁיִט

מְשַׁיֵּט דּוּמָם

עֵדֶר בַּרְבּוּרֵי הַבַּיִת

עַל חֶלְקַת אֲגַם.

שׁוּר: אֶחָד הֵנִיף כְּנָפַיִם

הֶנֶף נִים־לֹא־נִים,

וּבְחֵן־חֵן הִתִּיזוּ מַיִם

נֶתֶז שֶׁל פְּנִינִים.

אֶל שִׂיחִים דּוּגִית נִקְשֶׁרֶת,

וּמִבְּלִי דְבָרִים

מוּל הַסּוּף מוֹשְׁכִים מִכְמֶרֶת

צֶמֶד אִכָּרִים.

יְחֵפִים, שְׁזוּפִים, בָּאָחוּ,

בַּחֻלְצוֹת־פִּשְׁתִּים,

רְכוּבִים עַל בַּד יִצְלָחוּ

שְׁנֵי זַאֲטוּטִים.

הַזֵּעָה מֵהֶם נוֹטֶפֶת,

לְהָבִים פְּנֵיהֶם;

חֶדְוָתָם בִּצְחוֹק מַרְעֶפֶת

רֹן קוֹלוֹתֵיהֶם:

“הָבָה בִּמְרוּצָה נִמְהֶרֶת!” –

וּמִן השִּׂיחִים

בְּקִנְאָה יַלְדָּה סוֹקֶרֶת

אֶת הַפִּרְחָחִים.

“הֵם מוֹשִׁים!” – כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

רָצוּ הַנְּכָדִים, –

"מִן־הַסְּתָם, כִּמְלֹא הָרֶשֶׁת

צָדוּ צַיָּדִים."

וְעַל חוֹף תָּלוּל מוֹפַעַת

רֶשֶׁת מְזוֹרָה.

"וְעַכְשָׁו, הֲלֹא מוּדַעַת,

עֵת לְנַעֲרָהּ!"

כָּכָה סָח זָקֵן כִּפֵּחַ,

אֶרֶך הַזָּקָן,

שֶׁחָזֵהוּ מִתְרַוֵּחַ,

וְכֻלּוֹ לָבָן.

וַיָּנִיפוּ אֶת הָרֶשֶׁת

דַּיָּגִים בְּאוֹן,

וַיְדַדּוּ עַל הַיַּבֶּשֶׁת

אוֹקוּן וְתִכְלוֹן.

הַנְּכָדִים קוֹלָם הִצְהִילוּ:

“הַפַּתְבָּג יִמְתָּק!”

וּשְׁפוּפִים דָּגִים הִטִּילוּ

אִישׁ חֶלְקוֹ בַּשָּׂק.

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ אֶל הָרֶשֶׁת

גַּם אוֹתָהּ יַלְדָּה

אָז הִרְהִיבָה עֹז לָגֶשֶׁת,

בָּאָה – וְעָמְדָה.

"מַה לָךְ פֹּה, שֵׁדָה מִשַּׁחַת,

אֲסוּפִית כָּזֹאת!

הִתְנַדְּפִי לָךְ, פֶּן, סַפַּחַת,

צַמָּתֵךְ אֶמְרוֹט!"

וַיִּדְחוֹף אוֹתָהּ הַיֶּלֶד.

וְרֵעוֹ אָמַר:

"בּוֹשׁ לְךָ! יַלְדָּהּ אֻמְלֶלֶת,

וְאַתָּה אַכְזָר!"

“שׁוּב אֵלָיו נִטְפַּלְתָּ, אֶחָא!”

הַזָּקֵן הֵשִׁיב. –

"רַק מַחְלֹקֶת כָּל יָמֶיךָ,

רַק מָדוֹן וָרִיב."

וְרֵעֵהוּ סָח: "מֻחְלֶפֶת

הַשִּׁיטָה, סַנְדָּק!

מַעֲשֵׂה חָיָה טוֹרֶפֶת

כָּאן עָשָׂה דַרְדָּק;

וְאַתָּה, בִּמְקוֹם תּוֹכַחַת

לָרָשָׁע הַלָּז,

לַצַּדִּיק הֶרְאֵיתָ נַחַת

לְשׁוֹנְךָ הָעָז."

"אַח… עָיַפְתִּי כְּבָר מִמֶּנָּה,

מִן הַנָּכְרִיָּה…

אֵיךְ אוּכַל וְאַלְבִּישֶׁנָּה

וּבְעַצְמִי עֶרְיָה!

אַךְ מַחְסוֹר לִי וּמִגְעֶרֶת

לֶחֶם – קַב לְקָב,

וְאִמָּהּ שֶׁל זוֹ – מָפְקֶרֶת,

זֵכֶר־שְׁמָהּ יִרְקָב!"

"סְבֹל, אָחִי, וּמִשָּׁמַיִם

תְּבֹרַךְ עַל כָּךְ.

עוֹד תִּגְדַּל, וּבְמוֹ כַּפַּיִם

לַעֲמֹל תִּצְלַח."

"כֵּן… תִּצְלַח… גַּם עֹל עַל שֶׁכֶם

עוֹד תִּשָּׂא… אָמְנָם…

אַךְ בֵּינְתַיִם זֶהוּ לֶחֶם…

לֶחֶם שֶׁל חִנָּם.

וְכֻלָּהּ – כְּמִין גְּרוֹגֶרֶת

כְּחָצִיר מוּבָס…

מִתְיַפַּחַת… מְמָרֶרֶת

תַּמְרוּרִים… נִמְאָס!"

הַזְּקֵנִים שִׂיחָם סִיֵּמוּ

וְלַכְּפָר פָּסְעוּ.

הַנְּכָדִים הָלְכוּ גַם הֵמָּה

וּדְגֵיהֶם נָשְׂאוּ.

רַק הָאֲסוּפִית עָמְדָה לָהּ

וּבְלֶכְתָּם צָפְתָה,

וַעֲלֵי לֶחְיָהּ יָרְדָה לָהּ

חֶרֶשׁ דִּמְעָתָהּ.