הִגִּיעָה רוּחַ רַעֲנַנָּה

מִן הַשָּׂדֶה אֶל הָרְחוֹב

וְלֹא יָדְעָה שָׁם אֶת דַּרְכָּהּ –

חָדְלָה מִנְּשׁוֹב.

מִתּוֹךְ הַבַּיִת הָאָפֵל

יָצָאתִי לִי מוּל הַמַּשָּׁב –

בְּשֶׁקֶט וּבְיָד רַכָּה

אוֹתִי עָטַף…

וְהִתְנַשַּׁקְנוּ בְּחִבָּה

וְלִי בְּלִי מִלִּים נוֹדַע

מַה שֶּׁקּוֹרֶה שָׁם בַּשָּׂדוֹת –

עוֹלָה כְּבָר הַחִטָּה!

כָּךְ יְהַדְהֵד עַד חֲשֵׁכָה

בִּי צְלִיל מִקֶּרֶן רְחוֹקָה:

עוֹלָה כְּבָר הַחִטָּה!