בַּחֶדֶר הַצַּר

עַל שְׁנַיִם כִּסְאוֹת שְׁחוֹרִים־חֲמוּרִים

מוּנָחִים אֵין־אוֹנִים בְּגָדֵינוּ שֶׁנִּתְקַמְּטוּ…

כְּמוֹ עַל גָּדָה,

עַל חוֹל,

הֵן שָׁם מְחַכּוֹת,

תְּלוּלִיּוֹת הַבְּגָדִים הַשְּׁכוּחוֹת…

שָׂחִיתִי הַרְחֵק מִקִּירוֹת, מֵעָרִים –

חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם מִסָּבִיב,

וְגַל רוֹדֵף גַּל וְנוֹשֵׁם וּמַקְצִיף…

אֲהוּבָתִי, אַל תַּחְפְּזִי לַעֲצֹם מַבָּטֵךְ הַדָּלוּחַ,

בְּמַרְאָתוֹ הַמְלֻחְלַחַת־מְנֹעֶרֶת

מִסְתַּכֵּל אָנֹכִי כָּל הַזְּמַן לְשָׁם,

לָאָחוֹר הַמֵּאִיר־הַשָּׁכוּחַ.