כְּחֹד הַחֶרֶב

זוֹרֶקֶת קְרִיאָתָהּ

אֲדָמָה אִלֶּמֶת,

וְעַנְנִי עוֹפֶרֶת

הִיא מְגָרְדָה בְּאוֹר זַרְחָן.

גֶּשֶׁם חַם שׁוֹטֵף עַל אֲרָצוֹת,

מַתִּיךְ גָּפְרִית וָאֵשׁ,

וּמַרְזְבִים מִמְּלוֹא עוֹלָם

יוֹרְקִים מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹת

מָרָה עִם יַיִן וְעִם דָּם;

וַאֲבָנִים וְגִזְרִי־עֵץ

כְּבָר מְרַחֲפִים בַּקֶּצֶף הַמְטֹרָף…

וּמָה עַתָּה לִי כְּיוֹעֵץ

הָרֶמֶז שֶׁל הַזְּמַן,

הַמְּהִירוּת שֶׁל הֶחָלָל

וִירִי הַכּוֹכָבִים בַּקָּרוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת?…

גֶּשֶׁם חַי שׁוֹטֵף עַל אֲרָצוֹת,

עַל עוֹלְמוֹתַי, עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת!