הָיֹה הָיָה. בָּעֲמָקִים כְּבָשִׂים רָעִיתִי עֲדָרִים,
עַל הַגְּבָעוֹת הַיְרֻקוֹת תָּעוּ שָׁם אַיָלִים,
סָבִיב, סָבִיב – הַמִּדְבָּר שָׁטַח אֶת עֲפָרָיו הַבְּהִירִים
אֶל הָרוּחוֹת הַבּוֹעֲרִים־מִשְׁתּוֹלְלִים…
רַק הַכְּבָשִׂים הַדּוֹמְמִים מְצַיְּתִים לִמְתִיקוּת הַחֲלִילִית,
רַק אַיָּלִים רַכִּים שׁוֹמְרִים פֹּה עַל הָרַעַד,
רַק חוֹל בָּהִיר מְלַטֵּשׁ אֶת בְּרַק הַזַּהֲרוּרִית,
לִשְׁלִיטָתָהּ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הָרוּחַ הַשּׁוֹפַעַת.
סוּסֶיךָ כַּפְרִיִּים בָּעֲרָבָה – עַכְשָׁו הֵם בִּרְשׁוּתִי,
שׁוּב צְעִירִים, גֵּאִים, עוֹלִים מַחֲנוֹת הוּנִים.
רָאשֵׁיהֶם עַל שַׁעֲרֵי חָלָל חָדָשׁ חוֹבְטִים,
וְשׁוּב אֲנִי נִקְרָא לְבָלְמָם בְּרַעַד גּוּפָנִי.