אַךְ זֶה

יָצָאתִי אֲלֵיכֶם,

אוֹצְרוֹת צָמָא מְגֻדָּרִים.

אַךְ זֶה

יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ,

רָעָב גָּדוֹל!

אֲנִי פֹּה מִתְנַשֵּׁם.

וּמֵעָלַי כִּקְלִפָּה נוֹשֵׁר

הַבֹּץ,

שֶׁבַּבּוֹרוֹת הָעֲמֻקִּים כֻּלָּם

נִשְׁפָּךְ

עֲלֵי רֹאשִׁי הַמְגֻלֶּה.

מִי כָּאן בְּלַהַט צִמָּאוֹן

עָשׂוּי לְהִקָּרֵא צָעִיר מִמֶּנִי?

מֻפְשָׁט מִזֹּקֶן מַאֲפִיר,

בְּעֵירֹם שָׁחוּם שֶׁלִּי,

בֵּין פְּרוּעִים שֶׁבַּפְּרוּעִים,

בֵּין צְעִירִים שֶׁבַּצְּעִירִים

יָדִי שֶׁלִּי הַזְּקֵנָה

הַיּוֹם הִיא הַקַּלָּה מִכֹּל,

הָרַכָּה מִכֹּל.