אֲנִי מַמְשִׁיכָה

בְּחִפּוּשׂ

אַחֲרֵי

צֶבַע הָאִינְדִיגוֹ

בַּיָּם

בַּלַּיְלָה

בַּשָּׁמַיִם

בְּצִבְעֵי

הַצִּפֳּרִים

עַל טַבָּעוֹתַי

הוּא כָּחֹל כֵּהֶה

מְאֹד

כִּמְעַט

שָׁחֹר

אוֹ

סָגֹל

אֲבָל

לֹא.

רָאִיתִי

מִטְפָּחוֹת בְּצֶבַע

אִינְדִיגוֹ

מְכַסּוֹת אֶת

פְּנֵי הַגְּבָרִים

עֵינַיִם

מְצִיצוֹת

הֵם רָכְבוּ

עַל גְּמַלִּים

וְלִפְנֵיהֶם הַנָּשִׁים

עַל חֲמוֹרִים

בְּפָנִים

לֹא מְכֻסִּים

בְּצֶבַע הָאִינְדִיגוֹ

בְּשַׁיָּרָה

לִפְנוֹת עֶרֶב

שָׁם רוֹאִים

בַּלַּיְלָה אֶת

מַפַּת הַשָּׁמַיִם

שֶׁנְּכוֹנָה לְאוֹתוֹ

יוֹם

וּלְאוֹתָהּ

שָׁעָה.