“ההרמוניה הנסתרת חזקה מן הגלויה” - הראקליטוס

עָסוּק בְּשִׁיר לְבַדִּי בֶּהָרִים

לְכָל אָדָם יֵשׁ חֻלְשָׁה וְהַחֻלְשָׁה שֶׁלִּי הִיא לִהְיוֹת עָסוּק בְּשִׁירִים; – – – – – – לָכֵן אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי לְבַדי.

בָּאי ג’וֹ־אִי, [סין, המאה השמינית]

“מספרים כי על טיילת החוף הופיעו פנים חדשות…..” [אנטון פבלוביץ צ’כוב, הגברת עם הכלבלב]

ליעקב בסר, שהראה לי, שיש לי שיר.

“קַלּוּת־הַדַּעַת שֶׁלָּנוּ [שֶׁלִּי] מֵאֶתְמוֹל הִיא הַיּוֹם גַּעגוע [מתמיד] המכרסם בחיי”. פרננדו פסואה, סֵפֶר הָאִי־נַחַת, עַמוּד 493.

[הספר הוא דו־לשוני, וכל שיריו מלבד סיפור אחד המובא כאן נמצאים בספרים: פעם היו בקישון, לנדוד אחרי רמזים קטנים, מבטן העיר העגולה]