בְּרֶגַע זֶה

שַׂמְתִּי לֵב

שֶׁסִּדַּרְתִּי לִי בַּיִת

שֶׁדּוֹמֶה לְסַנְדְּלָרִיָּה

שֶׁנַּעֲלַיִם

וְתִיקִים

סְפָרִים

וּבְגָדִים

גּוֹלְשִׁים

מִן הָעֲרֵמוֹת

וְעַל הַקִּיר

אֲנִי זוֹכֶרֶת

שֶׁהָיְתָה אֵי שָׁם

פַּעַם

בִּצְרִיף

בְּתַחְתִּית הַגִּבְעָה

מוּל הַשָּׂדוֹת הַחוּמִים

תְּמוּנָה

וְשֶׁאוּלַי הָיָה בָּהּ

מַשֶּׁהוּ שֶׁמִּסִּין

מְחֻבֶּרֶת בִּנְיָר דֶּבֶק

אֶל קִיר הָעֵץ הַהוּא

וְהָיוּ בָּהּ

עֲנָפִים וּפְרָחִים

רוֹטְטִים

וְלֹא

הַמְּבוֹאוֹת

הַמְּרֻוָּחִים

שֶׁל סִפְרִיּוֹת

וּמִנְזָרִים

שֶׁבְּאֶמְצָעָם

כֻּרְסָא נוֹחָה

שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפְשָׁר

לְהִסְתַּכֵּל עַל

אֲרוֹנִיּוֹת וּבָהֶן

פִּסְלֵי חַרְסִינָה

עִם סוּסִים

קְטַנִּים

וּבַצַּד

בַּאֲלַכְסוֹן

בַּסָּלוֹן שֶׁלִּי

עוֹמֵד לוֹ

עַל גַּבֵּי עֲרֵמָה

הַתִּיק

עִם הָאַבְזָם

הָאָדֹם

כְּמוֹ אֵשׁ

כְּמוֹ פָּנָס רָחוֹק

בְּלַיְלָה

אֶחָד

שֶׁטּוֹב

לְדַפִּים

מַלְבֵּנִיִּים

סַדְנָאִיִים

וְעוֹד מְעַט

אוּכַל

לָשִׁים בַּפֶּה

מַסְמְרִים

בְּאֶצְבָּעוֹת

מְשֻׂרְטָטוֹת

וּמְסֻקָּסוֹת

קְצִינִית¹

וְסַנְדְּלָרִית

וַאֲקַוֶּה

עַד

שֶׁתִּהְיֶה לִי

מְכוֹנַת תְּפִירָה

שְׁחֹרָה

חֲרְגוֹלִית.