בְּעֶצֶם אוּלַי יֵשׁ

לִי אוֹתָהּ

לְבַנְבָּנָה

שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה

בְּחוּטֵי מַתֶּכֶת

שֶׁחָתְכוּ בִּבְשָׂרָהּ

וְהִיא לֹא נָתְנָה

שׁוּם אוֹר

כָּכָה הִיא

הָיְתָה לָהּ

הָיָה לָהּ

אוֹתִי

בְּקֻפְסְאוֹתַי

הַקְּטַנּוֹת

הַפְּתוּחוֹת

אָמְרוּ לִי עָלֶיהָ

שֶׁכְּשֶׁהוּא הָיָה סְטוּדֶנְט

הוּא הֵכִין

אֶת הַתִּלְיוֹן

הַזֶּה

הָאָסוּר הַזֶּה

וַאֲפִלּוּ הֶרְאוּ

לִי שֶׁיֵּשׁ

עַל הַמַּתֶּכֶת

הַסּוֹגֶרֶת

מִשְׁטָח קָטָן

וְעָלָיו

הֻטְבְּעָה

פְּלוֹמְבָּה

יְדוּעָה

הִטְבַּלְתִּי אוֹתָהּ

בְּמַיִם

שֶׁהֵם כָּךְ אוֹמְרִים

מַרְפֵּא

לַנִּצְנוּץ שֶׁהָלַךְ

וְהִיא לֹא הִתְאוֹשְׁשָׁה

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד

הוֹרַדְתִּי

מִמֶּנָּה אֶת

חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת

חָתַכְתִּי

בְּמִסְפְּרֵי מַתֶּכֶת

קְטַנִּים וַעֲדִינִים

אֲבָל חוֹתְכִים

וּבֵינְתַיִם

מַתְחִיל

שְׁבִיב קָטָן

שֶׁל אוֹר לִבְקֹעַ

מִן הָאֶבֶן

שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהָאִישׁ הַהוּא

שֶׁמָּכַר

מַרְצָפוֹת עוֹתְ’מָנִיוֹת

מַרְהִיבוֹת

וּבִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

בַּדֶּרֶךְ

לַנְּסִיעָה לְפְּרַאג

הוּא

לְפֶתַע

עָמַד שָׁם

וְלָחַשׁ

וְדִבּוּרוֹ

מָתוֹק מִדְּבַשׁ

וְאוֹמְרִים עָלָיו

שֶׁאֵיפֹה אִשְׁתּוֹ

לְאָן הִיא נֶעֶלְמָה.