אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר,
שֶׁכֵּן בְּעֹז הַשַּׁעַט וְהָרִנָּה
הַכָּל נִשְׁבַּר כִּיקָר שֶׁל חַרְסִינָה,
אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר,
עַד מַה טָּרַף אֶת יְצָרַי הַסַּעַר!
וְלֹא הִבְחַנְתִּי אֵי בְּסוֹד־פִּנָּה
בַּשּׁוֹשַׁנָּה, הַמַּצְנִיעָה חִנָּהּ, –
אֲבוֹי, נִמְרָץ הָיָה הַדַּהַר!