כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא;
פְּנִינִים, הַזּוֹהֲרוֹת עַל מֵצַח הֶעָמָל,
תָּגִיחַ גֶּפֶן פּוֹרִיָּה מִתַּחַת סֶלַע, –
כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא.
וְלֹא אֻטָּל בְּרוּחַ רַע בְּכַף־הַקֶּלַע,
וָאֶתְנַהֵל כֹּה אַט־אַט בְּעִקְבֵי גָמָל…
כֵּן, נִפְקְחוּ עֵינַי, הֵן פֹּה אֶחְזֶה הַפֶּלֶא:
פְּנִינִים, הַזּוֹהֲרוֹת עַל מֵצַח הֶעָמָל.