הָרוּחַ הַסְּתָוִי עִלְעֵל אֶת עַפְעַפַּי,

בְּעֵת שַׁרְבִיט־הָאוֹר חָמַק מִבֵּין כַּפַּי,

הֵן זוֹ שָׁעָה טְרַגִּית תִּנְחַת עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

עִם נֶשֶׁב מִסְתּוֹרִי בְּבֵין עֲלֵי־הַכֶּמֶשׁ!

אוּלָם בְּאֵד־מַרְאוֹת אֶרְאֶה עוֹד אֶת קֵיצִי

מַבְשִׁיל פֵּרוֹת־הַמֶּגֶד עַל נּוֹפֵי עֵצִי, –

וְאִם הַמַּרְאוֹת נָדוֹת בְּנַדְנְדוֹת־הָרוּחַ

וְעוֹלָמִי הָפוּךְ – עוֹדוֹ בַּכְּחוֹל זָרוּחַ,

וְעוֹד יִסְעַר רוּחִי בְּצַהֲלַת־סְחַרְחֶרֶת,

יוֹרְדָה וְשׁוּב עוֹלָה, לִקְטֹף עוֹד כּוֹכָבִים,

אַף כִּי בְּכַף־יָדִי הוֹלְכִים הֵם וְכָבִים.

וְאִם הַסְּחַרְחֶרֶת תַּעֲמֹד – אֶמְצָא עוֹד וֶרֶד

עַל אֲדָמוֹת, עָלַי יְהַלֵּךְ הַחֲלוֹמוֹת,

בָּהֶם יֵשׁ מִשּׁוּם נֹעַם שֶׁל רִגְעֵי־דְמָמוֹת,