הַשֶּׁמֶשׁ בְּחָרְפִּי זָרְחָה פִּתְאֹם לְפֶתַע,

וַיִּפְרְחוּ עַל שְׂדוֹת שְׁלָגַי חֲבַצָּלוֹת,

וַיְצַלְצְלוּ זוֹגֵי סוּסֵי הַמִּצְהָלוֹת

בְּתוֹךְ לִבִּי, כִּי צֵל אֶתְמוֹל נִדְחַק בְּרֶתַע.

שֶׁכֵּן אֵלִי נִגְלָה לִי בְּגַלְגַל־חַמָּה

וּבְחִיּוּכוֹ רָמַז: "גַם עַל מִשְׁטַח־הַמָּוֶת

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ־עֶלֶז לְטַאטֵא עַצָּבֶת,

וְכוֹכָבִים יָנֵצוּ בְּמַלְכוּת־דְּמָמָה…"

וָאֵפֶן לְדַרְכִּי לֵילֵךְ עַד קְצֵה־הָאֹפֶק

בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים, עִם קֶצֶב־רֹן בַּדֹּפֶק,

וּלְחֶזְיוֹנוֹת פּוֹרְחִים בַּנֶּפֶשׁ עוֹד אֲקַו,

כִּי בְּדָמִי אָחוּשׁ קוֹל אֵל הַמְּזָרְזֵנִי

לָרוּץ אַחֲרֵי מִרְכֶּבֶת־כְּבוֹדוֹ, עַד הַקַּו

שֶׁל דִּמְמַת־עוֹלָם, אֵלָיו שָׁם יַעֲלֵנִי…