בְּבוֹא הַיּוֹם, כִּי אֶת כַּפּוֹ עָלַי יָשִׂים

אוֹתוֹ שָׂעִיר עָלוּם, דּוּמָם רֹאשִׁי אָכֹף,

אֶאֱסֹף, נִכְנָע, רַגְלַי, תּוֹךְ רַחַשׁ פִּיּוּסִים

עִם גּוֹרָלִי, אֲשֶׁר הִנְחַנִי עַד לַחוֹף.

הֵן סִירָתִי הָיְתָה צוֹלַחַת בְּנִסִּים

אֶת נַחְשׁוֹלֵי־הַיָּם, שֶׁדָּחֲפוּ דָּחֹף

לַתְּהוֹם, וְקֶשֶׁת בֶּעָנָן בְּלִי מֵשִׂים

גִּלְּתָה תָּמִיד לִי פְֵּני אֵלִי בִּתְמוּרוֹת נוֹף…

וּבְבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם, אוֹתוֹ עָלוּם שָׂעִיר

אֶל תַּחַת כְּנַף־אֵלִי בְּרֹךְ יְנַהֲלֵנִי, –

אַךְ אָנָא, אֵל־יֵשִׁי, אֵלַי פָּנִים תָּאִיר,

בְּמוֹרָאוֹת שֶׁל דְּוַי אַל נָא תְּבַהֲלֵנִי,

כִּי עוֹד חִיּוּת בִּי שַׁרְתִּי לָךְ וְעוֹד אָשִׁיר

אֶת שִׁיר יִצְרֵי־אֱנוֹשׁ, בָּהֶם כְּבוֹדְךָ מַזְהִיר.