כְּבָר כָּתַבְתִּי

פַּעַם אֶת

הַשִּׁיר

“בֶּחָצֵר שֶׁל אֶטְיוּ”

אֲבָל

הוּא נֶעֱלַם לִי

לְאָן שֶׁנֶּעֱלָמִים

הַרְבֵּה

דְּבָרִים

הֵם

נוֹתְנִים

קְפִיצָה

אָז הֶחָצֵר

שֶׁל אֶטְיוּ

הָיְתָה

בְּשִׁפּוּעַ

שֶׁל גִּבְעָה

שֶׁמִּתְרוֹמֶמֶת מֵעַל

לְעֵמֶק זְבוּלוּן

שֶׁיְּדוּעָה גַּם בַּכַּלָּנִיּוֹת הַלְּבָנוֹת

וּבְאַבְנֵי הַגִּיר

הָרַכּוֹת

בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית 

שֶׁל הַבַּיִת 

הַזֶּה

הָיוּ 

עֲצֵי שָׁקֵד

שֶׁטִּפַּסְתִּי עֲלֵיהֶם

שֶׁאָכַלְתִּי מֵהֶם

כְּשֶׁהַפְּרִי עוֹד הָיָה

עָטוּף בִּקְלִפָּה

יְרַקְרַקָּה

וְהַיָּדַיִם רָעֲדוּ

לִי

כְּשֶׁאָכַלְתִּי אֶת

הַשְּׁקֵדִים הַיְּרוּקִים

הָאֵלֶּה

וּבְאוֹתָהּ חָצֵר קִדְמִית 

וּמְשֻׁפַּעַת 

הִשְׁתַּטְּחוּ 

סְלָעִים לְבַנְבַּנִּים

וְהַבַּיִת הַזֶּה

עָמַד

עַל הַקָּצֶה

לְמַעְלָה

לְכָל

הָרֹחַב

וְהוּא פָּנָה

אֶל הַמַּעֲרָב

אֶל פַּס הַיָּם

הַכָּחֹל

הַמִּרְפֶּסֶת הָיְתָה

צָרָה וַאֲרֻכָּה

וְלָהּ גַּג

מֵצֵל

וְהַחֲדָרִים נִפְתְּחוּ

אֵלֶיה

אֶחָד־אֶחָד

וְרוּחַ 

בְּרִיזָה קַלָּה

נָשְׁבָה אֶל

הַבַּיִת

רוּחַ כְּחַלְחַלָּה

אֲבָל גַּם חוּמָה כִּי

שַׁעַר הָעֵץ

הַגָּבוֹהַּ

שֶׁל הֶחָצֵר

הָיָה חוּם

עִם קְצָת פַּח

אָפֹר־כְּחַלְחַל

אֶטְיוּ הָיְתָה

חֲבֵרְתִּי הַקְּטַנָּה

וְהַשְּׁחֻמָּה

שֶׁהָיָה לָהּ

קוֹל שֶׁל 

בָּטְנִים

וְשֶׁאָבִיהָ הָיָה בּוּרֵךְ 

הַחַלְבָּן

וְהוּא הָיָה נוֹהֵג

אֶת סוּסָתוֹ

לְיַד בֵּיתֵנוּ

שֶׁעָמַד בַּדֶּרֶךְ

הוּא 

לֹא יָדַע

לָקַחַת

אֶת הַסִּבּוּב

וְגַלְגַּל הָעֲגָלָה

שִׁפְשֵׁף

בְּקוֹלוֹת

שֶׁל הִתְפַּצְּחוּת

אֲבָנִים 

אֶת פִּנַּת הַבַּיִת

שֶׁהָיָה

לָנוּ

שֶׁהָיָה בּוֹ

כּוּךְ תְּפִלָּה

סָגֹל

מִשָּׁם הֵם

עָבְרוּ

לְ’שִׁכּוּן עֲמָמִי'.