אֲנִי 

נוֹסַעַת עַד 

לַשְּׂפַמְנוּנִים

שֶׁבַּיַּרְדֵּן

קְצָת אַחֲרֵי 

שֶׁהוּא 

יוֹצֵא מִן הַכִּנֶּרֶת

הֵיכָן שֶׁלַּמַּיִם

יֵשׁ צֶבַע יְרַקְרַק

וְצֵל הָעֵצִים 

הָעֲנָקִיִּים

מִשְׁתַּקֵּף 

וּמִתְנוֹעֵעַ

וְשָׁט

בְּתוֹכָם

וְשָׁם אֲנִי

טוֹבֶלֶת/וּמַחְזִיקָה 

בְּמַעֲקוֹת/וְשׁוּב רוֹאָה 

אֶת חִיּוּכֵי הַשְּׂפַמְנוּנִים/שֶׁעוֹלִים כַּמָּה מַדְרֵגוֹת/יְרַקְרַקּוֹת

שֶׁנִּמְצָאוֹת מִתַּחַת לַמַּיִם/כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַלֶּחֶם/הַטּוֹב.

9.8.05 ‏יום שלישי‏ ‏