עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה
חָשַׁבְתִּי שֶׁמִּכִּוּוּן שְׁפַרְעָם
תָּבוֹא הַצָּלָתִי
וְאִלּוּ עַתָּה
לְעֵת הַסִּיפִּים הַזֶּה
אֲנִי שׁוּב מְגַשֶּׁשֶׁת אֶת
דַּרְכִּי
לְמִנְזַר
שֶׁל נְזִירוֹת שֶׁכַּנִּרְאֶה
תִּהְיֶינָה גַּם
עֲרָבִיּוֹת
וְהָיִיתִי רוֹצָה
לִרְאוֹת גַּם
אֶת הַיָּם.
9.8.05 יום שלישי