הֵם

הָיוּ 

סַנְדְּלָרִים

וְיֵשׁ לִי תִּזְכֹּרֶת 

שֶׁהַיּוֹם כְּבָר

אֲהוּבָה עָלַי

אֶצְבְּעוֹת

יַד

יָמִין

שֶׁלִּי

קְמוּטוֹת 

וּמְסֻקָּסוֹת

שְׂמֹאל

רַק

קְצָת 

פָּחוֹת

וּבַפֶּה

מֻחְזָקִים 

לָהֶם

מַסְמֵרים

כִּמְעַט 

בְּאֹפֶן 

קָבוּעַ

וְהִנֵּה

מָצָאתִי 

אוֹתוֹ

הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי

הַהוּא

שֶׁגַּם לוֹ

הַיָּדַיִם

אֲבָל

הַטֶּלֶפוֹן 

שֶׁלּוֹ

לֹא

מַפְסִיק

לְצַפְצֵף 

וּלְאוֹתֵת.