בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג מְסֹעֶרֶת רוּחִי,
בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג יִתְקְפֵנִי הַצַּעַר,
בְּשֶׁל מַעֲשֶׂה, גִּבּוֹרוֹ – אָנֹכִי,
וְאָז אֲבִיבִים שְׁנֵים־עָשָׂר לִי לַנָּעַר.
הַבֹּקֶר גָּלַשׁ רַעֲנָן מֵהָרִים,
מְטֻלָּל וְזוֹרֵחַ בִּכְתֹנֶת־הַכֶּסֶף,
וְרָצוּ לְפָנָיו אַנְקוֹרִים וּדְרוֹרִים,
וְעֵינֵי הַצִּיצִים נִפְקְחוּ אָז בָּעֵשֶׂב.
לִכְבוֹד שָׁבוּעוֹת מְעָט יֶרֶק לַקֵּט,
לִשְׂדֵה־בַּבּוּנָג אָז בַּבֹּקֶר יָצָאתִי.
פִּתְאֹם לְפָנַי צֵל זוֹהַר יְרַקֵּד,
לִי “אַלִּיק” קוֹרֵא בַחֲשַׁאי – וְהוּפְתַּעְתִּי:
נַטַּשָּׁה – לְסוּטָה לְגוּפָהּ לְבָנָה,
שְׂעָרָהּ הַבָּהִיר מִתְבַּדֵּר עַל הָעֹרֶף,
נַטַּשָּׁה – שְׁנֹותֶיהָ נוֹשֵׂאת בִּרְנָנָה,
מָלְאוּ לָהּ שְׁנוֹת ט"וּ כְּבָר בַּחֹרֶף.
אִיבַן הַקַּצַּפּ בְּחוּלְצָה אֲדֻמָּה,
וּצְהֻב־הַזָּקָן, הוּא שְׁכֵנֵנוּ – אָבִיהָ;
נַטַּשָּׁה יְחֵפָה בוֹסְסָה אֲדָמָה,
אַךְ דְּבָשׁ הוּא גוּפָהּ, רֵיחַ־דְּבָשׁ גַּם לְפִיהָ.
רוֹמְזוֹת לִי עֵינֶיהָ, גְּבִיעֵי־הַכְּחֹל,
קוֹרֵא לִי גוּפָהּ מִתּוֹךְ זֹהַר וָלַהַט. –
וַאֲנִי – בְּגוּפִי הֵן רַק נֶבֶט־גִּבְעוֹל,
גָּלְמֵי יְצָרַי נְעוֹרִים עוֹד בָּרַעַד.
הִיא – פֶּרַח נִפְתַּח בֵין פִּרְחֵי־בַּבּוּנָג,
מְבַסֶּמֶת אוֹתִי בְּגוּפָהּ הַפּוֹרֵחַ, –
וַאֲנִי – מְהַסֵּס, לִמְקוֹמִי מְרֻתָּק,
עוֹמֵד כְּגִבְעוֹל, מוּל הָרוּחַ שׁוֹחֵחַ…
פִּתְאֹם נֶעֶלְמָה, וּצְחוֹקָהּ – צְלִיפַת־שׁוֹט,
עִמָּהּ גַּם צָחַק הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ!
מֵאָז כִּי בִּשְׂדֵה־בַּבּוּנָג אֶעֱמֹד –
נַפְשִׁי הוֹמִיָּה וּמְסֹעֶרֶת תָּשׂוּחַ.
תש"ה