מַנִּיחַ אֶת הָעִתּוֹן בַּצַּד אוֹמֵר

שֶׁמַּה שֶׁבִּיבִּי הֶחְלִיט

בְּנוֹגֵעַ לְמַתְוֶה הַכֹּתֶל

הוּא חָמוּר

חָמוּר מְאֹד,

לָמָּה? – אֲנִי שׁוֹאֶלֶת

בִּגְלַל הַתְּרוּמוֹת מֵאַרְהָ"ב?

– לֹא, הוּא עוֹנֶה לִי,

זֹאת תְּפִיסַת חַיִּים מְצֻמְצֶמֶת.

נָשִׁים הֲרֵי שָׁווֹת יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה גְּבָרִים.

הִנֵּה קְחִי אֶת

סָבְתָא שֶׁלִּי צִפּוֹרָה

הָיְתָה בַּת שֶׁל רַב

פְּסַנְתְּרָנִית מְחוֹנֶנֶת

חֲכָמָה וּפִקְּחִית

אֵת כָּל הַגְּבָרִים סְבִיבָה הִכְנִיסָה

לַכִּיס הַקָּטָן

הָאַפְלָיָה נֶגֶד נָשִׁים הִיא צָרוּת אֳפָקִים,

אוֹמֵר לִי פָּאפָּא,

וְדֶרֶךְ הַנַּיָּד אֲנִי שׁוֹלַחַת לוֹ

נְשִׁיקָה עַל הַמֵּצַח.

בִּשְׁבִילוֹ אֲנִי תָּמִיד

מַלְכָּה.