מְרִימָה אֶת הָרֹאשׁ לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַמּוּזָרוּת

בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן.

עוֹלָה חַת־שְׁתַּיִם שָׁלשׁ מַדְרֵגוֹת,

מְתַקְתֶּקֶת אֶת הַקּוֹד.

הַצִּפְצוּף פּוֹתֵחַ לִי אֶת דֶּלֶת הָעֵץ הַכְּבֵדָה,

וַאֲנִי נִכְנֶסֶת לַמֶּרְחָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ

שֶׁל זְכוּת כְּנִיסָה

לִי וּלְכָל דַּיָּרֵי הַבַּיִת: לִי כְּגוּף פְּרָטִי

וְלָכֶם

כְּגוּף צִבּוּרִי

מִכָּאן

אַתֶּם צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ

רְשׁוּת לְהִכָּנֵס.