אוֹסְפוֹת אֶת הַזִּקְפָּה הַיָּפָה שֶׁל הַבֹּקֶר
הַגּוּף נָע בְּקֶצֶב שָׁקֵט
בְּזָוִית שֶׁל חִכּוּךְ עָדִין
וְאָז
מִצְטַלְּבִים הַמַּבָּטִים
נִפְקָחִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה
וְהַכָּחֹל שֶׁלְּךָ אוֹסֵף אוֹתִי בְּרַכּוּת כְּחֻלָּה
מְנַשֵּׁק לִי אֶת כָּל הַקְּפָלִים
עוֹד וְעוֹד וְעוֹד
טוֹבֶלֶת לְאֵין
קֵץ
בְּמֵי הַוְּרָדִים שֶׁל הָאֹשֶׁר