אֲנִי עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת

לִתְפֹּס אֶת הַזָּוִית שֶׁל עֲצֵי הַדֶּקֶל

שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַשְׁפָּעָתָם עַל

פִּסַּת הַיָּם שֶׁנִּשְׂרֶטֶת

מֵהַחַלּוֹן.

אֲנִי צְרִיכָה מִשְׁקֶפֶת חֲצוּבָה וְחַלּוֹן פָּתוּחַ

כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת נוֹכְחוּתְךָ בַּחֶדֶר

לְהִתְחַבֵּר לַלִּטּוּף וְלַמַּכָּה שֶׁיְּכוֹלָה לָבוֹא בִּזְמַן הַסֶּקְס

כְּשֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לְעוֹרֵר לִי אֶת עֲצַבֵּי הַיַּשְׁבָן

וְקוֹלוֹת הַגַּלִּים מְחַקִּים אֶת קוֹלְךָ

נִשְׁבָּרִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם נִכְנָסִים

לִטְרַאנְס

פְּנִימִי

שֶׁל עֹנֶג

הַחַיִּים בְּלִי הַנּוֹף הַזֶּה נִרְאִים לִי שׁוֹמְמִים לְגַמְרֵי

הָעֵץ עַד סוֹף חַיַּי

יִהְיֶה שָׁם בִּשְׁבִילִי

כְּמוֹ שֶׁהוּא שָׁם

עֲבוּר הַיָּם