אֲבָל אַתְּ בְּדִיאֶטָה, הֵטַחְתִּי בָּהּ כְּשֶׁרָצְתָה לָגַעַת

בִּלְבִיבוֹת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה

אֲנִי כְּבָר לֹא, מַעֲבִירָה לְצַלַּחַת הַפּוֹרְצֶלָן שְׁתֵּי לְבִיבוֹת

בְּקֹטֶר שִׁבְעָה סֶנְטִימֶטֶר

נֶעֱצַרְתִּי עַל מַדְרֵגוֹת הַמִּפְלָס הָעֶלְיוֹן

שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ קוֹלֶטֶת בַּשֶּׁקֶט שֶׁבְּפִי

קוֹל שׁוֹתֵק

מַעֲרִיכָה אֶת הַכֵּנוּת שֶׁבָּהּ הִיא חוֹוָה אֶת עַצְמָהּ

וּמְתַרְגֶּמֶת אֶת הַשָּׂפָה הַלֹּא מְדֻבֶּרֶת

לְהִרְהוּר מְנֻמָּק שֶׁל מִתְוַדֶּה בְּתָא הַוִּדּוּיִים

שֶׁהַפַּעַם

לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה

הָיִיתִי אֲנִי.

חֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי בֵּרֵךְ אֶת וְלָאדִיק שֶׁבָּחַר בַּגִּיטָרָה

לַמְרוֹת שֶׁרָאָה פְּסַנְתֵּר בַּסָּלוֹן הוּא מְכַוֵּן אֶת הַגִּיטָרָה וְזֹאת שֶׁאִתּוֹ מְעִירָה לוֹ

בֵּין בִּיס שֶׁל אַהֲבָה לְבִּיס שֶׁל בִּקֹּרֶת

שֶׁהַגִּיטָרָה עוֹד לֹא מְכֻוֶּנֶת

הוֹצֵאתִי תָּוִים מֵהַכִּסֵּא הַנִּפְתָּח וּוְלָאדִי הֵעִיר לַמֶּחְטָף שֶׁלִּי

“הוֹ הוֹ, אַתְּ מוֹצִיאָה תָּוִים? חַכִּי שֶׁאֲנִי אוֹצִיא אֶת שֶׁלִּי”.

מַחְלִיקָה מֵהַתָּוִים וְהֵם מַמְשִׁיכִים לָשִׁיר בְּלִי לְהַמְתִּין לִי

חוֹזְרִים מוֹשְׁכִים אוֹתִי אִתָּם קָדִימָה

הוּא מַתְחִיל לְנַגֵּן וְלָשִׁיר לַמְרוֹת הַכֹּל, מְשַׁבֵּחַ

אֶת הַגִּיטָרָה

שֶׁאִישׁ לֹא נִגֵּן בָּהּ לְפָנָיו.

הָיִיתִי עֵדָה יְחִידָה לְהִתְפַּקְּעוּת שֶׁל סוֹד

הִרְעַמְנוּ בְּ’קָקָלִין' אֶת הַבַּיִת הַמְשֻׁגָּע גַּם כָּךְ. וּבִגְלַל הַלַּיְלָה

נֶאֱלַצְתִּי לְצַיֵּר לוֹ אֶת מִתְוֵה הַיָּם בְּנוֹף חָשׁוּךְ.

הוּא הוֹצִיא קוֹלוֹת הִתְפַּעֲלוּת כְּאִלּוּ הָיָה שָׁם יָם שֶׁל מַמָּשׁ.

לֹא הָיָה שָׁם שׁוּם יָם

שֶׁל מַמָּשׁ.

הַכֹּל הָיָה בְּעֵינֵי הַזִּכָּרוֹן.

הוּא הֶאֱמִין לַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי

מְחַיֵּךְ בְּשֵׁן חֲסֵרָה. הֵם הִתְקָרְבוּ לִתְמוּנַת הַנְּזִירוֹת

הַמְצֻלָּמוֹת מֵהַגַּב בַּכְּנֵסִיָּה.

יְצִירַת מוֹפֵת שֶׁצִּלֵּם צְבִיקָה וּמִסְגֵּר בְּתוֹךְ מְגֵרָה מְפֹרֶקֶת.

כְּנוֹצְרִים הֵם נֶעֶמְדוּ עוֹד רֶגַע וַאֲנַחְנוּ

הִדְלַקְנוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּאוֹתוֹ מֶרְחָב צַר

שֶׁלֹּא הִתְקַשָּׁה לְהָכִיל עוֹד פֶּסֶל

שֶׁל קָדִישְׁמַן, שׁוֹאֵב אָבָק רוֹבּוֹטִי

וְצֶמַח שֶׁהִצַּלְתִּי מִמָּוֶת בָּטוּחַ.

הַיַּיִן הָאָדֹם הִתְעַרְבֵּב בְּמַשְׁקֶה אַלְכּוֹהוֹלִי לֹא מְזֻהֶה

שֶׁהֵם הֵבִיאוּ

וּבְבַקְבּוּק הַגְּרַאפָּה הָאַחֲרוֹן שֶׁחֻלַּץ מִשְּׁנוֹת דּוֹר.

צִלַּמְתִּי אֶת אַרְבַּעְתֵּנוּ בַּסֶּלְפִי הַקָּדוֹשׁ

שֶׁהֵאִיר כָּל הַלַּיְלָה אֶת הַפִיד בַּפֵיסְבּוּק.

הַשֶּׁקֶט חָזַר אֶצְלֵנוּ לֹא לִפְנֵי שֶׁהַגְּבָרִים שִׁלְּבוּ יָדַיִם

בְּ’וַאחְטַאנְגוּרִי'

מַצְהִירִים brothers are we

צְבִיקָה גַּם לַמָּחֳרָת לֹא הִפְסִיק לְחַיֵּךְ

מִתְוַדֶּה בְּפָנַי: “כַּמָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה”.