נֶעֶמְדוּ בִּסְטַיְל

אֲנִי לֹא נוֹהֶגֶת לִבְחֹן אֶת הַתְּנוּחוֹת

זֶה הוּא שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת זָוִית הָרְאִיָּה כְּדֵי לִבְחֹן

מָה אַדְרִיכָל אַחֵר עָשָׂה

כֵּן, זֶה כְּמוֹ לִקְרֹא שִׁיר שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת אַחֶרֶת

לוֹמַר “הָא”

וְלִכְתֹּב אַחֶרֶת

אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱבַרְתִּי יָד עוֹגֶבֶת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה

אַדְרִיכָל אַחֵר

אַתָּה תּוֹפֵס לִי אֶת הַיָּד וְשׁוֹאֵל אִם אֲנִי יוֹדַעַת

מִי צִיֵּר אֶת הַטְּוִיסְט הַזֶּה

בָּרוּר שֶׁרַק עַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֶנֶת אֶת הַדַּעַת

לַצֶּבַע

לַמִּכְחוֹל שֶׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרַי

וְלַבֶּרֶט שֶׁל הוֹפַר שֶׁסָּגַר בְּפָנֵינוּ

אֶת הַדֶּלֶת לַיְּשׁוּעָה

מַעֲדִיפָה אֶת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ

אֲנִי פּוֹנָה וְיוֹרֶדֶת

בְּלִי מַעֲקֶה.