הִיא מִתְנַהֶלֶת אַחֶרֶת, מָה שֶׁמּוֹכִיחַ לִי שֶׁהַהֲבָנָה שֶׁלָּהּ אַחֶרֶת. הָעוֹלָם

עוֹבֵר אֶצְלָהּ דֶּרֶךְ רֵיחוֹת מוֹעֲדוֹנִים בִּדָרוֹם הָעִיר וְתָכְנִיּוֹת מוּבְנוֹת לְכִבּוּשׁ

שֶׁל גֶּבֶר לְהַלַּיְלָה. תָּמִיד נִרְאֵית נָכוֹן עִם לַק הַגֶּ’ל וְהַמַּחְשׁוֹף הַמְּתֻחְזָק.

הִיא בְּגֹבַהּ רִגְשִׁי מְבֻיָּם.

אָסוּר לָהֶם לְהִתְקַשֵּׁר לְמָחֳרָת כִּי הִיא פּוֹרֶסֶת אוֹתָם עַל מִטַּת הַנִּתּוּחַ

בִּמְסִבַּת הָרַוָּקוֹת שָׁם תִּנְדֹּף הַדְּרָמָה מִשִּׁכְרוּת שֶׁלֹּא מְסַכֶּנֶת אֶת

מַעֲמָדָה כְּסִינְגֶל מְבֻקָּשׁ. הִיא לֹא

תִּתֵּן, לֹא

תַּרְשֶׁה, לֹא

תָּבִיא, לֹא

תַּעֲנֶה. הִיא שׁוֹלֶטֶת בָּעִנְיָנִים וְאוֹמֶרֶת לִי שֶׁאֲנִי עוֹף מוּזָר וְלָמָּה אֲנִי לֹא

שָׂמָה לָק עַל הַצִּפֹּרְנַיִם. הִיא רוֹצָה לָקַחַת אוֹתִי / לְשַׁנּוֹת לִי תַּדְמִית /

לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי פְּצָצָה.

הִיא מַדְלִיקָה סִיגָרִיָּה נוֹסֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת לִי עַל הַמַּבָּט.