אֶת הַחַיִּים עַל מַסְלוּל חוֹרֵק בְּתוֹךְ

עֶגְלַת סוּפֶּר עֲמוּסָה

מוּזָרוּיוֹת

עַנְתִּיקוֹת וּמוּתְגֵי הַשָּׁעָה

הִתְעַרְטְלוּ

בִּצְבָעִים רָדִיקָלִיים

אימא הפסיקה לשיר

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם

נֶעֶלְמָה לָהּ הַתְּעֻזָּה לְהוֹצִיא

צְלִילִים

מִגְּרוֹנָהּ

לְהַגִּיד

שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת נוֹרָא

נוֹרָא הָיָה הֶחָלָל מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר

הָאַלְכּוֹהוֹל חֲסַר שִׂמְחָה וּלְבִשּׁוּל אֵין

שׁוּם צֶבַע

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַטַּעַם

מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר

'מַא, אֲנִי אוֹמֶרֶת,

תָּשִׁירִי מַשֶּׁהוּ

אִמָּא מִתְאַמֶּצֶת לַעֲלוֹת עַל חֲצוּבָה

לְהוֹצִיא

אֵיזֶה שְׁפְּרִיץ מֵחֲלוּדָה

וְלֹא קַל-לָהּ

לִקְצֹץ אֶת הַכֻּסְבָּרָה וְהַבָּצָל הוּא סִפּוּר כִּסּוּי

עֵת לַכֹּל

מְצַטֶּטֶת אִמָּא

לַכֹּל עֵת