תָּמִיד קָרָאתְ לִי אַבָּאִי’לָה
הִרְגַּשְׁתְּ שֶׁאֲנִי דּוֹמָה לוֹ לֹא לָךְ
כָּל מָה שֶׁבּוֹ לֹא אָהַבְתְּ
מָצָאת גַּם בִּי
וְנִסִּית לַהֲדֹף אוֹתִי
אֶת הָאַבָּאִי’לָה שֶׁלֹּא דּוֹמָה לָךְ
יָפָה שֶׁלִּי
לֹא בָּעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת
לֹא בַּשֵּׂעַר הַשָּׁטֵנִי
לֹא בַּפָּנִים הָעֲגֻּלוֹת
אַתְּ הָיִיתְ הַיָּפָה מִבֵּין שְׁתֵּינוּ
וַאֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד
אַבָּאִי’לָה
עִם הַלָּשׁוֹן הַחֲרִיפָה