הָאֲמִתִּי יָכוֹל לְהִשָּׁכַח אוֹ

לְהִסְתַּתֵּר לִזְמַן מָה

תַּחַת שֵׁם אַחֵר,

אוֹ אַף לְהִתְחַפֵּשׂ לְאֵיזֶה חִסָּרוֹן

אֲבָל לֹא לָמוּת.

זֶה דּוֹמֶה לְמָה?

לְמָסָה שֶׁמִּחוּץ לַהַשָּׂגָה

(שֶׁמִּחוּץ לַשָּׂפָה)

וּפִתְאֹם הִיא כָּאן, לְיָדֵנוּ, בְּאֹפֶן מְסֻיָּם,

בְּתוֹךְ הַמִּיָּדִי (בֵּין חֲתִיכוֹת

זוֹהֲרוֹת שֶׁל צָמָא)

וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים הֵיכָן לְהַנִּיחַ

אוֹתָהּ לְיָדֵנוּ

מִבְּלִי שֶׁתַּהֲפֹךְ מָשָׁל