לוגו
שחיטה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּקְצֵה הֶחָצֵר,

בִּקְצֵה הֶחָצֵר שֶׁל בֵּיתֵנוּ הַמְכֻסֶּה בְּשֶׁלֶג שִׁלְהֵי הַשָּׁנָה

רָבַץ הַחֲזִיר;

שְׁתֵּי גֻּלּוֹת־עֵינַיִם חוּמוֹת וּמְנֻתְּצוֹת־זְכוּכִית,

נִיעַ זָנָב כְּפִרְכּוּס לְטָאָה מְבֹהֶלֶת

וּבֶטֶן גַּמְלוֹנִית הָעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת עִם מַשְּׁבֵי הָרוּחַ הַקּוֹפֵאת;

וְהַחֲזִיר הִשְׂתָּרַע עֵירֹם־וְעֶרְיָה עַל הַגַּב,

בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית שֶׁחָדְלָה לְשַׁקֵּף אֶת הַשָּׁמַיִם,

הוּא שָׁכַב כְּאִשָּׁה שׁוֹפַעַת־בָּשָׂר הַמֻּפְקֶרֶת

לְכָל הַבָּא וְקָרֵב,

אַרְבַּע רַגְלַיִם שְׂעִירוֹת וּקְצָרוֹת שֶׁפָּסְקוּ מִבְּעִיטוֹתֵיהֶן

לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִּם הָאֲדִישִׁים,

בְּעוֹד הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד פְּתִיתִים־פְּתִיתִים הַמְפַטְפְּטִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה

עַל שׁוּלֵי כּוֹבָעוֹ שֶׁל בִּירַנְזָ’א הֲלֹא הוּא פַּעֲמוֹנַר מִגְּדַּל־הַכְּנֵסִיָּה שֶׁל הָעִיר,

אֲשֶׁר הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁבַּחֲגוֹרָתוֹ מַשְׁמִיעִים צִלְצוּלֵי־צִלְצוּלִים עַל כָּל צַעַד,

                וְצוּרַת עַצְמוֹ – צוּרַת פַּעֲמוֹן סָדוּק.

וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו עַל מִפְתַּן הַדִּיר הַמּוּגָן בְּגַג־שֶׁל־קַשׁ הַסּוֹמֵר בְּרוּחַ הַשַּׁחַר

וְהוּא חָגוּר שָׁלֹשׁ סַכִּינֵי־שְׁחִיטָה מִתְבַּהֲקוֹת כִּנְטִיפֵי־קֶרַח שְׁבִּפְאַת הַמַּרְזְבִים הַמְטַפְטְפִים,

בְּעוֹד הָאוֹר עוֹלֶה עַל הַבַּיִת וְאוֹרְלוֹגִין הָעִיר מַקִּישׁ אֶת שְׁעַת מוֹתָה שֶׁל הַבְּהֵמָה;

הָרְחוֹב קוֹפֵץ אֶת פִּיו, הָאִילָנוֹת מִשְׁתּוֹחֲחִים

תַּחַת מַשָּׂא הַשֶּׁלֶג כְּאִלּוּ אָחַז בָּהֶם

כְּאֵב־הַדְּקִירָה

וְרַק בְּמוֹרַד הָרְחוֹב, מִבַּעַד לַשַּׁעַר הַקָּטָן שֶׁל הַבַּיִת הַפִּנָּתִי,

לְאֹרֶךְ מוֹרַד הָרְחוֹב שֶׁכָּלְתָה מִמֶּנוּ נֶפֶשׁ אָדָם,

מֵגִיחַ כִּסֵּא־הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל סַבָּא אֲלֶכְּסַנְדֶּר קְטוּעַ־הַרַגְלַיִם,

וְהוּא – עֵינָיו דּוֹמְעוֹת וּמָאֳדָמוֹת מֵחֲמַת הַזַּעַם

בְּעֵת שֶׁקּוֹרֵא בִּמְלוֹא הַגָּרוֹן “טֻמְאָה! טֻמְאָה!”

וּבְעֵת שֶׁהַחֲזִיר נוֹפֵחַ אֶת נִשְׁמָתוֹ מְהוּלַת הַדָּם וְהָרִיר וּמֵימֵי הַשֶּׁלֶג הָרַמוּס

לְתוֹךְ כַּפּוֹת יְדֵי הָאָדוֹן בִּירַנְזָ’א

הַפַּעֲמוֹנָר וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים הָאוֹחֲזִים אַלּוֹת־עֵץ

מְקֻעְקָעוֹת;

וּכְבָר רוֹאֶה מִי שֶׁרוֹאֶה כֵּיצַד מִתְעוֹפְפִים קִדְלֵי־חֲזִיר וְנַקְנִיקִים בִּשְׁלַל גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת

מֵעַל לְחָצֵר הָאֲחוֹרִית, בְּדוֹמֶה לְעוֹפוֹת פְּרוּשֵׂי־כְּנָפַיִם וְצִבְעוֹנִיִים, אֲשֶׁר סָפֵק צוֹרְחִים

וְסָפֵק מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת זֶמֶר,

שָׁעָה שֶׁהֵם עָגִים־וְחָגִים מִמַּעַל לְכָל הַבַּיִת.