לד"ר אביב עקרוני

בֵּין שִׁבְרֵי

אוֹר קַיִץ:

עַיִן

נֶעְצֶמֶת,

סְיָח

דּוֹלֵג עַלֶיהָ,

סְיָח

מֻטֶּה־כְּנָפַיִם,

בְּיוֹם

פּוֹנֶה שָׁמַיְמָה;

עִיר

חוֹצָה בַּנַּחַל

בֵּין

חָרְבוֹת הַקַּיִץ

וְעַיִן

מְדַמֶּמֶת

בְּהַרְטִיט

שְׁמֵי־תְּכֵלֶת;

גֹּדֶל גַּמָּד,

סְיָח,

כְּבִזְכוּכִית־מַגְדֶּלֶת.

קוֹל

גַּלֵּי הַנַּחַל

מִתְגַּלְגֵּל בְּרַעַשׁ,

וְעַל

שְׂרִידִים שֶׁל בַּיִּת,

מֵעַל לַתְּהוֹם

בּוֹרֵחַ

סְיָח – לְמוּל רָקִיעַ;

בֵּין

אוֹרוֹת־שֶׁל־מַעְלָה

יֶלֶד

מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

לְבָדָד

בְּחֶדֶר,

בֵּין

מִשְׁבְּצוֹת־נֹגַהּ,

יֶלֶד

חוֹלֵה־זֶמֶר

הֶבֶל־פִּיו

שׁוֹלֵחַ

עֵת

בְּפָנָסֵי־עָל

בְּגֻלּוֹת־שֶׁל־בְּדֹלַח

מְקַנֵּן הַלַּיְלָה;

בֵּין

זִכְרוֹנוֹת קַיִץ

עַיִן

נֶעְצֶמֶת,

וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ,

עַל מִפְתַּן

הַתְּכֵלֶת

נָח

הַסְּיָח

אֵין־נִיעַ,

מְחַכֶּה

עַד שַׁחַר,

וְעִיר

עוֹלָה שָׁמַיְמָה.

1969