מקורות: במכון שוקן רשום השיר לפי כתבי היד הבאים:

1. המבורג, 86, 115, ב( = ה 1): “פיוט זה כשירד החתן מן הבימה”.

2. המבורג, 126, 32, א;

3. המבורג, 127, 55 א (= ה 3): “לאחר קריאת[ו] של חתן אומרים זה [ה]פיוט”;

4. המבורג, 129, 54, ב;

5. המבורג, 130, 83, א;

6. ברלין, 51;

7. שוקן, 73, 144, ב.הכתובת: “אחר לחתן” ( = ש').

האס (עי' להלן) הדפיס את השיר לפי כתבי יד:

8. ברסלאו קסא, א ( = ב');

9. המבורג, 37 ( = 1);

10. המבורג, 105 ( = ה 10);

11. המבורג 239 ( = ה 11).

סדר הבתים בה 1; ה 3 ובש': 19; 17; 18; 14; 15; 16; 20.

כתבי היד: 1; 3; 7 ראיתי במכון לחקר השירה העברית בצילומים.

לפי דוקס, נחל קדומים, עמ‘ 7 נמצא בכתב יד אוקספורד ורשום עליו: “יסוד דונש בן לבראט”. וכן מעיד על זה שטיינשנידר, Cat. Bod., עמ’ 898, ובכ“י הברון גינצבורג לפי עדותו של זק”ש, שיר השירים, פריס תרכ"ח, עמ' קסב.

נדפס רק פעם אחת. Ph. Haas, Ungedruckte Stuecke aus Breslau, den Breslauer deutschen Mahzor–Handschrirten, 1906, עמ‘ 103– 105, בהערות המו"ל (= האס) ונדליקי. והיתר עי’ ד'.

אקרוסטיכון: דונש בראשי ארבעת הבתים הראשונים.

השיר מיוחס לדונש בן לבראט על פי הכתובת שעליו בכתב יד אוקספורד וכתב יד הברון גינזבורג (עי' לעיל) ועל פי השינויים המרובים נגד המשקל שהם אפיניים לדונש: שוא אחרי תנועה גדולה כנח: באויְבך; ידְך; תפרְשם (12). שוא נח אחרי תנועה קטנה כנע: בבְריתך (3); מעגְלותיך (10); תצְבור; עפְרותיך (14). אות נחה בסוף המלה כשוא נע: יברךְ (9); אלְ (13). שוא נע בראש המלה כנח: וְגם (4); לְאב (8); יְברך (9 — עי' הערות); וְגם (10); בְגערתך (12 — עי' הערות). אות דגושה שואית כנח: אמְּך (15); והבְּרכה (11). וי"ו שרוקה בראש המלה כתנועה: וּלך (19); וּמשארותיך (20). נפעלים במקום מפועלים; וִיברך (7). מִתְפּוֹלָלִים במ' מפועלים: בִּינָתֶךָ (13, ועיין בביאור). נלדיקי מתפלא על שינויים מרובים אלה ולדעתו אינם של דונש.

המשקל: המרנין. עיין ילין, עמ' קצ, מספר 29.

חרוז השיר: “תֶיךְ” ביו“ד אחרי התי”ו או בלעדיה.

שיר לכבוד חתן כשעלה לתורה בשבת.  ↩

דְּבֹק, בכתבי היד בוי“ו ולפי המקרא צ”ל: דְּבַק. — בדתך, ה 1; ה 3: “בדתיך” — רעותך ב': רֵעוֹתֶךָ; ה 1: רעותיך ; ה 3: רעיתיך.  ↩

תהלים קכח, ג. — פוֹרַָה, ש‘: פֹּרֶה; ה 1 : פוריה; ה 3, פורייה. — בביתך ש’, ה 1 וה 3: בביתיך.  ↩

שמואל ב כג, ה. — נתונה היא לך, ה 1: נתונה הילך; ה 3: נתנה יהי. — בברית, ה 1: ברית אל. — בבריתך, ה 11: בביתך.  ↩

הושע יא, ד. — גם תיקון האס, ובכולם: וגם; ש‘ וה 1: בם, כנראה שיבוש “גם”. — אהבתך, ש’, ה 1 וה 3: אהבתיך.  ↩

רות ב, יב. — הוא, ב': והוא. — מתנותיך, ה 11: משכורתך.  ↩

בראשית כו, יב. — ומקב חד מאת, ה 1: מקב מאה; ש‘ ב’ וה 3 : מקב חד מאה; ה־10: מקב אחד קבץ. — משדותיך, ש': וּמְשָׁרְתֶיךָ.  ↩

דברים כח, ח. — ויברך, האס: ויברך אל; אולי צ"ל: יברך אל; נלדיקי ראה בזה שינוי מפועלים לנפעלים. — כרמיך, ה 3: כרמך נגד המשקל.  ↩

סוגר = בבנים ממעיך, יש' מח, יח.  ↩

בראשית יז, ד. — אב, תיקון האס; ובכולם לאב. — ממעותיך, ב': ממשתך; כנראה, שיבוש ממעותך; ה 3: ממעתיך.  ↩

בראשית מח, כ. — יְבֹרַךְ בָּךְ (אברמסון); בכולם: בְּךָ יְבָרֵךְ. — ותתפאר, בכולם: ויתפאר. — עדתיך, ב‘ וה’ : עדותיך.  ↩

תהלים יז, ה. — גם תיקון האס, וכך בש‘; בכולם: וגם. — בצדק, ה 10: בצדקה. — יִתְמְכוּ, שׁ’: תָמְכוּ; ה 1: בחסד וגם יסמכו בצדקו (נגד המשקל). ועיין להלן. — מַעַגְלוֹתֶיךָ (כך צ"ל!) נוקדה כך לשם התאמה למשקל ולפי המקרא צ"ל: מַעְגְּלוֹתֶיךָ, ועל כן מציע אברמסון: יִ—תְמֹכוּ.  ↩

ישעיה נח, יא; במדבר כד, ו. — והיית, ה 1 וה 3: והיתה.  ↩

תפרשם = תפזרם, יח' לד, יב.  ↩

בראשית מט, ח. — נלדיקי מתקשה בבית זה במשקל, כי חשב כל שוא אחרי תנועה גדולה כשוא נע. — תהי, ה 1: תהיה. — גערתך תיקון האס, וזהו נוסח ש‘; ב’: בגערתך; ה 1: מגערותיך; ה 3: גערותיך.  ↩

מיכה ה, ד. — הבית חסר בש'; ה 1 וה 3. נלדיקי מעיר, כי המשקל בבית זה לקוי (עיין בפנים ולהלן). — וחקר אל בינתך נגד המשקל. עיין בביאור (לְבִינָתְךָ — נגד החרוז); ה 10: שנותך ואולי צ"ל: יְאָרֵךְ אֵל שְׁנוֹתֶיךָ.  ↩

איוב כח, ו. — ה 1: וכל עפר לך תצבור זהב וכסף תועפותיך; ה 10: וכסף וזהב עפר‘; האס: וְכֶעָפָר לְךָ יִצְבּוֹר; ש’: וְכֶעָפָר לך יִצְבֹּר זָהָב וְכֶסֶף (בשׁולים) תֹעֲפֹתֶיךָ; ה 3: וכעפר לך יצבור זהב וכסף תועפותיך.  ↩

אמך והחכמה אחותך, ה 3 : עמך והברכה אחותיך. — הבית בה 1: אנה תהא אמך והברכה אחותיך; ש': עִמָּךְ וְהַבְּרָכָה אֲחֹתֶיךָ.  ↩

והתחתן, ה 1, ה3, ש‘ ו ב’ : והחתן; ה‘ 11: והתחנן. — בבת, ש’: כְּבַת. — תהי, ה 1: תהא. — חמותך, ש': חֲמֹתֶיךָ.  ↩

והתחתן, ה 1, ה3, ש‘ ו ב’ : והחתן; ה‘ 11: והתחנן. — בבת, ש’: כְּבַת. — תהי, ה 1: תהא. — חמותך, ש': חֲמֹתֶיךָ.  ↩

יֶאְתֶה, ש': יָאָתָה.  ↩

תהלים כ, ו. — ותשאל וּלְךָ, ה 1, וה 3 ה 10: ואתה תשאל לך; ש': וְאַתְּ תִשְׁאָל לך.  ↩

דברים כח, ה. — נא השלמת האס, ובכל כתבי היד חסרה; ה 1 : יהיא. — ומשארותיך ה 10: משארותיך.  ↩

תכסיך כך האס. ש‘, ה 1 וה 3: תכסך; צ"ל תְכַסֶּךָּ — כנפי ה 10: כנפות. — כסותך ש’ וה 1: כסותיך.  ↩

דברים כח, ו. — ה 1: תהי ברוך אתה בבואך וגם ברוך אתה בצאתך נגד המשקל.  ↩