לוגו
אֶלגיית קרית־שאול
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לזכר אהרון אַבַּדי


שָׁנִים לֹא הָיִיתִי פֹּה,

וְלוּלֵא שֶׁלֶט הָרְחוֹב, סָפֵק אִם הָיִיתִי מַכִּיר אֶת הַבַּיִת

אַף כִּי נָהַגְתִּי לְהַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ כִּמְעַט מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,

עוֹבֵר בֵּין הָעֵצִים שֶׁבְּרֵאשִׁית צְמִיחָתָם וּבֵין שְׁתִילֵי הַפְּרָחִים

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מַה שֵׁם לְכַנּוֹת לָהֶם;

              אֶלָּא שֶׁבְּבוֹא הַקַּיִץ

הָיְתָה כְּתֹנֶת־כְּפִיָּה חַמְסִינִית נִמְתַּחַת עַל כָּל הַנּוֹף הַשִּׁכּוּנִי,

בְּעוֹד הַקִּירֹות מְרַטְּטִים בְּטֵרוּף־שֶׁל־חֹם,

מֻקָּפִים צִמְחִיַּת־זֵעָה.

אוּלָם, לִפְנֵי חֳדָשִׁים־כַּמָּה שׁוּב נִתְעֵיתִי לִשְׁבִיל זֶה

וּבְעַל־כָּרְחִי הֵסַבְתִּי מַבָּטִי לְעֵבֶר דֶּלֶת־הַכְּנִיסָה

בָּטוּחַ כִּי אֶת פָּנָיו־שֶׁלוֹ אֲנִי רוֹאֶה

נִצְמָדִים אֶל זְכוּכִית הַחַלּוֹן, מֵעֵבֶר לִשְׁעַת הָעֶרֶב הַמְטַפְטֶפֶת

וְהֵם מִתְבּוֹנְנִים בִּי בַּחֲשַׁאי;

            חַשְׁתִּי שֶׁמֶץ מוּסַר כְּלָיוֹת

כְּאִלּוּ בִּי בִּלְבַד הָאָשָׁם

עַל הַנִּתּוּק בֵּינֵינוּ, וְעַל כִּי זְמַנִּי דּוֹחֵק תָּמִיד

אֶלָּא שֶׁשִׂפְתֵּי הַחֹשֶׁךְ כְּבָר גָּמְעוּ אֶת הַמַּרְאֶה

וַאֲנִי הֵחַשְׁתִּי צְעָדַי,

בֵּין הָעֵצִים שֶׁבֵּינָתַיִם צָמְחוּ לְתוֹךְ הֲוָיָתָם רַבַּת־הַשֵּׁמֹות

מְטַפֵּס וְעוֹלֶה בַּמִּשְׁעוֹל הַפּוֹרֵחַ לְעֵבֶר הַקַּיִץ – –


מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה

בְּצַעַד אִטִּי,

כְּמִי שֶׁמְּפַנֶּה מַחֲשָׁבוֹת יְשָׁנוֹת מִדַּרְכּוֹ –

הַאִם זֶה רֵיחַ הָאֲבֵלוּת הָעוֹצֵר בִּי?


בָּרְחוֹב שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת

כְּבָר הוֹלֵךְ וְנִקְבָּץ הַקָּהָל,

אִישׁ אִישׁ עִם חֲפָצִים שׁוֹתְקִים תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיוֹ,

וּמְאֻבָּנִים לְפֶתַע

כְּמוֹ בַּעֲלֵי־חַיִּים שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד סָמוּי וְהִקְפִּיא אֶת נְשִׁימָתָם

לְמֶשֶׁךְ שְׁעַת עֲמִידָה מוּל מְכוֹנִית הַחוֹנָה בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ

עִם דֶּלֶת פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה, עַד כִּי נִתָּן לְהָצִיץ אֶל הַבַּר־מִנַּן

הַשּׁוֹכֵב מְקֻשָּׁר יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּתַכְרִיכָיו,

וְהוּא מֻפְקָר כֻּלּוֹ לְסִפּוּרֵי חַיָּיו הַנִּדְחָקִים סְבִיבוֹ

בְּכֹחַ מִלִּים זָרוֹת הַפּוֹלְחוֹת אֶת הָאֲוִיר בִּנְעִימָה שֶׁל הֶעָרוֹת־אַגַּב

וְהעוֹמְדוֹת לְהַפְקִיעַ אֶת הַגּוּפָה מֵרְשׁוּת־הַחַמְסִין; –

וּפְנֵי הַמֵּת מַכְפִּילִים עַצְמָם וּמְרַחֲפִים מִזּוּג עֵינַיִם אֶל זוּג עֵינַיִם

כְּמְבַקְּשִׁים אַחַר תַּדְמִיתָם הַסּוֹפִית

בְּזִכְרוֹן שְׁנֵי מִנְיְנֵי בְּנֵי־אָדָם, שֶׂתּוֹדָעַת אִי־צְעִירוּתָם קוֹפֶצֶת עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם

וְהַמַּמְתִּינִים לְהִשָּׁמַע קוֹלוֹת הַזִּמְרָה הַמּוֹנוֹטוֹנִית – –


רַק הָעֵשֶׁב הֶחָרוּךְ לֹא הִשְׁתַּנָּה פֹּה,

וְאוּלַי גַּם פְּנִים הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא לָבוֹא בְּצֵל קוֹרָתוֹ כָּעֵת,

אַף כִּי עָבַרְתִּי פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת אֶת סִפּוֹ:

חַיָּל צָעִיר שֶׁהַמַּדִּים קָשִׁים לְגוּפוֹ

וְגַם נוֹף הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה עַל הֲוָיָתוֹ מֵעִיק

כְּמוֹ בֶּגֶד שֶׁלֹּא נִתְפַּר עַל־פִּי הַמִּדָּה;

            אַךְ כָּאן – מִקְלַט־מְעַט

מִפְּנֵי רְתִיחַת כּוּר־הַהִתּוּךְ שֶׁל הַקַּיִץ

עֵת עִרְבּוּבְיַת הַמַּרְאוֹת מְבַעְבַּעַת כִּבְהַרְדָּמָה הִפְּנוֹטִית לְשֵׁם הִשְׁתַּנּוּת:

עִיר־לִיפְטִים הַשּׁוֹקַעַת אֶל הָעֶרֶב הַמַּהְבִּיל

בִּקְצֵה הַחוֹלוֹת, עִם קִירֹות בּוֹהֲקִים כְּעֵין שְׁלָדִים שֶׁל חַיּוֹת־עֲנָק

אֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ יוֹמָם כִּלְתָה אֶת בְּשָׂרָן עַד תֹּם,


וְדַיָּרֵי הַבָּתִּים שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם, מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים אֶל רַחַשׁ יַתּוּשִׁים זָר

בְּעֹוד נוֹפִים עֲצוּמֵי־עֵינַיִם בּוֹקְעִים מֵהֶם,

וְהֵם בְּגוֹן הַשֶּלֶג, בְּגוֹן הַנָּהָר וּבְגוֹן הַתַּפּוּחַ וְעִם זֹאת עֲשֵׁנִים עַד חֶנֶק,

ועוֹד הַגּוּף מִתְקַשֶּׁה לְהִמֵּס בְּתַרְוַד הָעֲנָקִים שֶׁל לַיְלָה יָם־תִּיכֹוִני מְלֹהָט – –


בְּפֶתַח “אֹהֶל מוֹעֵד לְכָל חַי” –

אֵין אִישָ שָׂם לֵב לִצְלִיל הַקֻּפְסָאוֹת הַמַּדִּיפוֹת אֶת רֵיחַ הַכִּלָּיוֹן

                בְּעוֹד הַקָּהָל

אִישׁ אִישׁ בְּתוֹךְ עֲזִיבוּתוֹ, מְצַפִּים לִקְרִיאַת שֵׁם הַנִּפְטָר בְּרַמְקוֹל

וְעוֹשִׂים אֶת חֶשְׁבּוֹן־נַפְשָׁם בְּחָפְזָה בִּדְבַר שְׁנוֹת־אַרְכָּה

שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לְלֹא־הֶסְבֵּר, בִּמְקוֹם לִהְיוֹת זִכְרוֹנוֹת עָשָׁן מִתְפַּזְּרִים;

וְכֹה מְנֻגָּדִים הֵם כָּעֵת לְנוֹף זֶה כְּאִלּוּ לָבְשׁוּ אֶת פְּנִימִיּוּתָם בְּתֹוֹר בֶּגֶד עֶלְיוֹן,

בְּנֵי עֵדָה הוֹלֶכֶת וְגוֹוַעַת תַּחַת הַשֶּׁמֶש הַמְּיֻזַּעַת שֶׁל יוֹם־שִׁשִּׁי הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר,

בְּעוֹד הַדַּרְשָׁן סוֹפֵר לַנִּפְטָר וּמַשְׁמִיעַ מִלִּים לוֹעֲזִיּות,

לְמַעַן יָבִין הַקָּהָל כֻּלּוֹ אֶת שִׁבְחֵי הַבַּר־מִנַּן;

וְאַחַר־כָּךְ – אֲלוּנְקָה הַמִּטַּלְטֶלֶת לְאֹרֶךְ מִשְׁעוֹלֵי בֵּית־הָעַלְמִין בִּידֵי רֵעִים אֲחָדִים

וַאֲלוּנְקָה הַקְּרֵבָה וּבָאָה מִנֶּגֶד, דּוֹמֶה דּוֹבְרוֹת נִפְּגָּשׁוֹת עַל שְׂפַת הָאַיִן וּמְאוֹתְתוֹת זוֹ לְזוֹ.

הָלוֹךְ וּפָסוֹעַ עַל־פְּנֵי קְבָרִים מֻכָּרִים: אָב, דּוֹד וּקְרוֹבֵי־מִשְׁפָּחָה רְחוֹקִים

אֲשֶׁר הִגְּרוּ אֶל חֵיק הָאָרֶץ לִהְיוֹת עוֹלִים־חֲדָשִׁים שֶׁל מָוֶת, שָּרָשִׁים בְּנֵי־קְיָמָא,

וְהֵם סְמוּכִים כָּל־כַּךְ לְבוֹר זֶה הַנִּפְעָר עַכְשָׁו לְרַגְלַי; –

וּכְבָר סוֹתְמִים אֶת הַגּוֹלֵל בְּכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים

בִּמְיֻמָּנוּת גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה,

אַף כִּי מַרְאֵה הַגְּוִיָּה הַמֻּטֶלֶת עַל קַרְקָעִית

הַבּוֹר־בְּלֹא־אָרוֹן

עוֹד מֵעִיר אֶת זֵכֶר הַחַלְחָלָה שֶׁבְּלֵב הַנַּעַר מִנִּי־אָז, עֵת הוֹבִיל אֶת אָבִיו־מוֹלִידוֹ לִקְבוּרָה

וּפַחַד עֶרְיַת־הָאֲדָמָה קָפַץ עָלָיו עַד כְּדֵי עֲוִיתוֹת קִיא – –

וְאוּלָם, רַק שֶׁקֶט מְאֻבָּק תָּלוּי כָּעֵת בַּאֲוִיר הַקַּיִץ הַזָּהֹב־אָבֵל,

וְאַף לֹא בֶּכִי רָם מִדַּי,

חוֹזְרִים מְלַוֵּי־הַמֵּת בִּשְׁבִילִים צְדָדִיִּים לְעֵבֶר שַׁעַר בֵּית־הָעַלְמִין

לְבַל יֵאָלְצוּ לַעֲבֹר פַּעֲמַיִם בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ (כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם),

אַךְ בּוֹרְחוֹת הָעֵינַיִם מִן הַשּׁוּרָה

כִּמְבַקְּשׁוֹת לַעֲשׂוֹת אֵבֶל־יָחִיד לְעַצְמָן

וְלוֹמַר:


יהי זכרך ברוך – – –


*

הֲלִיכָה שׁוֹתְקָנִית –

הַבּוּגֶנְוִילֵיָה מְנַעְנַעַת בְּפַעֲמוֹנֶיהָ וּמְפִיקָה צְלִיל דַּק־דַּק,

בַּת־לְוָיָה לָרוּחַ הַמְּכוֹפֶפֶת עֲנָפִים רָפִים עַל לוּחוֹת־הַשַּׁיִשׁ

לְהַסְתִּיר שֵׁמוֹת וְאַרְצוֹת־מוֹצָא –

מֵעֵבֶר הָעִיר

בִּסְחַרְחָרָה נוֹפֵל הָאוֹר עַל הַשַּׁעַר

וּבֵית־הָעָלְמִין נוֹטֶה עַל צִדּוֹ

עַד כִּי כָּל צוּרוֹת הַקֵּץ מִתְעַרְבְּבוֹת;

יָד נִשְׁלַחַת כְּדֵי לִקְטֹף

מִשִּׂיחַ הַמַּעֲמִיק יוֹנְקוֹתָיו מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַגּוֹלֵל

אַךְ נֶעְצֶרֶת:

אֶפְשָׁר, דַּם־הַהֲגִירָה שֶׁנָּגַע בְּסִיבֵי הַצֶּמַח

עוֹדוֹ צוֹבֵעַ – –


מִתְעַרְבְּבִים יָשָׁן וְחָדָשׁ –

כָּל עֵץ רַב־טַבָּעוֹת הוּא אִילַן־יֻחֲסִין לְבַר־מִנַּן

בְּקִבּוּץ־גָּלֻיּוֹת זֶה שֶׁל מֵתִים;

יוֹצֵאת הָרוּחַ

וּמְגַלְגֶּלֶת חַלּוּקֵי־אֲבָנִים עַל הַגּוֹלֵל,

בְּעוֹד נִיעַ הָעֲנָפִים כְּמוֹ רוֹשֵׁם צֹפֶן תַּת־קַרְקָעִי בָּאֲוִיר;

אוּלָם,

זֶה הָעוֹמֵד מוּל קֶבֶר אָב

וּבוֹהֶה אֶל שְׁמוֹ הַיָּשָׁן עַל לוּחַ־הַשַּׁיִש

מָה עוֹד נוֹתַר בּוֹ

מִן הֶעָבָר

לְבַד מִן הַצֹּרֶךְ לָשׁוּב וְלִשְׁאֹל:

“”מָה עוֹד נוֹתַר מִכֹּל שֶׁהָיָה?" – –


                וְהָעֲצָמוֹת

                הֵיכָן הֵן?

                אוֹ כָּל קִשְׁרֵי הַבָּשָׂר

                נוֹשְׁרִים

                בְּהִסּוֹב הָאֲדָמָה עַל צִירָהּ? – –


רַק קֶבֶר אָב – וְלא קֶבֶר אָבוֹת,

וּכְבָר מְאֻחָר –

בְּשׁוּלֵי הַחֻלִּין שֶׁל שָׁבוּעַ מַצְהִב וְהוֹלֵךְ

עַל־פְּנֵי עִיר שְׁדַּי לָהּ בַּאֲוִיר הַשְּׁפֵלָה

וּבְרֵיחַ הַיָּם; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן,

פֹּה עוֹצֵר יוֹם־הַשִּׁשִּׁי לְכָל יְמוֹת לוּחַ־הַשָּׁנָה

בְּצִפִּיַּת־תָּמִיד לְחַג,

בְּעוֹד הַמֵּתִים שׁוֹכְבִים בְּהַפְנָיַת־רֹאש

לְעֵבֶר עִיר־שֶׁל מַעְלָה,

הַרְחֵק מִן הַחַשְׁמַל הַגָּבוֹהַּ שֶׁלַבָּתִים מִסָּבִיב;

            אֶת הַשַׁעַר יִנְעֲלוּ עוֹד מְעַט,

וְהָאִישׁ הַפּוֹסֵעַ לְ­ֹאֹרֶךְ הַשְּׁבִילִים

יַחְשֹׁשׁ לְהִלָּכֵד בֵּין חוֹמוֹת הָעַלְמִין, כְּמוֹ יֶלֶד,

אַף שֶׁרוּחוֹת־הָרְפָאִים מְגִיחוֹת רַק מִן הֶעָבָר

הַמִּתְפּוֹרֵר בְּצֵל שָׁרְשֵׁי הָבּוּגֶנְוִילֵיָה הַלֵּילִית,

בֵּין זֶהֻיּוֹת גְּנוּזוֹת –

עִם בּוֹא כָּל הֲגִירָה אֶל קִצָּהּ.


1980