עִתִּים

עוֹדֶנִּי מֻפְתָּע מוּל רְצוֹנֵךְ הַנִּפְרָד מִמֶּנִּי,

הַמֵּגִּיחַ כְּחַיָּה כְּפוּלַת־רָאשִׁים וְכַרְסְמָנִית מִסֵּתֶר הַבַּיִת,

רֹאשׁ אֶחָד הַחוֹשֵׁב עָלַי וְרֹאשׁ אֶחָד הַחוֹשֵׁב עָלַיִךְ,

וַאֲנִי עוֹרֵךְ מָצוֹד עַל דּוּ־חַי זֶה

הַתּוֹבֵעַ קִיּוּם בִּשְׁבִילֵךְ גַּם מִחוּץ לְמַעְגָלִי;

וְזִכְרֵי־מַרְאוֹת אֲצוּרִים בּוֹ

מִלִּפְנֵי בּוֹאִי

בֵּין הַחוֹלוֹת

לֹא אֲנִי שִׂחַקְתִּי בָּהֶם, יֶלֶד –

דְּמֻיּוֹת־פֶּתַע וְקִרְעֵי־קוֹלוֹת

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי

חֲבוּיִים בְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ פּוֹנָה

וְטוֹמְנִים פַּח לְרַגְלַי –

כִּי

בְּעֵת שֶׁיָּדִי נָגְעָה בָּךְ

לָרִאשׁוֹנָה

– וְעַל גּוּפִי טֶרֶם יָבְשׁוּ צִבְעֵי הָאָרֶץ –

כְּאִלּוּ שָׁלַחְתִּי יָדִי

אֶל הַנּוֹף –

עַל צִדּוֹ הַנִּגְלֶה,

אַךְ מְקַנֵּא אֲנִי עֲדַיִן לְצִדּוֹ הַנִּסְתָּר;

עַל־כֵּן עָלַי לְהִתְכַּנֵּס בְּפִנַּת הַבַּיִת,

אוֹרֵב לְכָל מַחֲשָׁבָה זָרָה הַמְּאַיֶּמֶת לַחְמֹק מִמֶּנִּי אוֹ מִמֵּךְ

כְּמוֹ חַיָּה עֲכוּרַת־עֵינַיִם וְכַרְסְמָנִית,

הַמְגִיחָה מֵעֵת לְעֵת מִסִּדְקֵי הָאֲדָמָה שֶׁתַּחַת קִיּוּמִי.