רָצִיתִי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה –

מִחוּץ לְמַעְגַּל הַמּוּסִיקָה הַמִּזְרָחִית

הַנּוֹטֶפֶת מִלֹּעֵי הַבָּתִים,

בְּעוֹדֶנִּי מְהַלֵּךְ אֲחוּז־שֵׁנָה לְמֶחֱצָה,

תָּמֵהַּ

כֵּיצַד נִקְלַעְתִּי לְנוֹף אֵין־צֵל זֶה?

וּמוּעֲקַת אַחַר־הַצָּהֳרַיִם מְכוֹפֶפֶת אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂבִים

בֵּין מִדְרָכָה לְמִדְרָכָה

וְאֶת רֹאשִׁי – –

אוֹ־אָז קָלְטוּ אָזְנַי אֶת קְרִיאַת שְׁמִי, מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה,

וְגַם דִּמִּיתִי לִרְאוֹת אֶת שְׁמִי הַיָּשָׁן אָץ־וְרָץ

כְּמוֹ חָתוּל שָׁחוֹר עַל־פְּנֵי הַסִּמְטָאוֹת,

מֵעֵבֶר לְחוֹמוֹת הַקַּיִץ שֶׁמִּנֶּגֶד

וְהַרְחֵק מִן הַבָּתִים הָאוֹחֲזִים בִּי כְּמוֹ יָדַיִם הַמְּזִיעֹות תָּמִיד,

וּבְגַבִּי – הַמִּרְפָּסוֹת בָּהֶן יוֹשְׁבוֹת־יוֹשְׁבוֹת פִּיזָ’מוֹת־אֱנוֹשׁ רְכוּנוֹת־גּוּף

אֶל שֻׁלְחֲנוֹת שֵׁשׁ־בֵּשׁ דְּמוּיֵי אֵין־סוֹף,

בְּצֵל זִמְרָה עֲצוּמַת־עֵינַיִם –

וְהֶחָתוּל פָּנָה מִצַּד אֶל צַד כֹּה בִּשְׁקִיקָה,

מַפְשִׁיל רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו כִּמְפַתֶּה בִּבְכִי־יַלְדּוּת

מִבַּעַד לְחַלּוֹן שָׁבוּר שֶׁל דִּמְיוֹנִי

בְּעִקְבוֹתָיו לָבוֹא

בְּיוֹם מַרְאוֹת־שָׁרָב –

וְהִנֵּה רָאִיתִי כִּי זֶה חָתוּל בֵּיתֵנוּ הַיָּשָׁן,

בֵּין עֲשָׁבִים שׁוֹטִים הוּא מְהַדֵּס

לְיַד בְּאֵר,

וְקוֹל־עֱנוּת יוֹצֵא מִן הַבְּאֵר כִּנְשָׁמָה הַמְבַקֶּשֶׁת תִּקּוּנָהּ

בְּאֵין אִישׁ סָבִיב,

וְרַק אֵיזֶה שֵׁם מָחוּק הוֹלֵךְ־סוֹבֵב

בְּעִקְבוֹתַי,

וְרָץ אֲנִי,

וְעוֹדֶנִּי רָץ הַבַּיְתָה

לְמוּל לֹעֵי בָּתִים אֲשֶׁר פּוֹלְטִים אֶת דְּיוֹקָנִי

עִם כָּל עָדְפֵי הַקַּיִץ,

בְּלַחַן מִזְרָחִי רָדוּם.