הַצֶּמַח אָהַב

בְּלֵיל יֶרַח־פְּלָאִים

עֵת נִגַּר אוֹר־זָהָב מִמַּעַל

וְגַם פָּנָיו שָׁפְרוּ לְאוֹר הַכֹּל.

רָאָה עַלְמָה בְּקִרְבָתוֹ,

שׂוֹחַח אִתָּהּ אֲהָבִים:

"הֲיָדַעְתְּ כִּי אֲהַבְתִּיךְ

כִּי אֶכְאַב לְמַרְאַיִךְ?" –

וַיִּלְכְּדָהּ בְּתַאֲוָתוֹ,

וְגַם לַשְּׁנִיָּה אָמַר כָּכָה,

וְגָם לַשְּׁלִישִׁית.

וּבְעָגְבוֹ עֲלֵיהֶן יֵבְךְּ:

אָבִינוּ שַׁחַק וְאִמֵּנוּ הָאֲדָמָה,

תְּאוֹמִים אָנוּ צִמְחֵי הָאֲדָמָה,

כְּאֶבְרֵי הָאָדָם כֵּן אֵבָרֵינוּ,

וְכָל הָאָרֶץ בָּנוּ מִשְׁתַּקֶּפֶת –

מִי מִכֶּן לִי וּמִי לַחֲבֵרַי

אָחוֹת רַעְיָה? בַּל יָדָעְתִּי.

אָמַרְתִּי יֵשׁ הָאַחַת לָאֶחָד,

וְיֵשׁ הָאַחַת לַכֹּל,

וְדָבָר וְהִפּוּכוֹ בְּכָל עִנְיָן…

וְיֵשׁ זַכְרוּת בְּנַקְבוּת,

וְנַקְבוּת בְּתוֹךְ זַכְרוּת…

לוּ יָדַע הָאָדָם כִּי כָּמוֹנוּ

יַעְגֹּב בְּרוּחוֹ עַל כָּל בְּנוֹת־חַוָּה,

וְסָמַר בְּשָׂרוֹ מִפָּחַד…

חֹק הוּא בַּטֶּבַע חַיֵּי שֻׁתָּפוּת,

וְגַם הַכְּרוּב יִחְיֶה כָּכָה,

וְכָל גַּרְגֵּר חוֹל…

גַּם קוֹל לַצֶּמַח וּלְשׁוֹנוֹ אִתּוֹ

וּבְדַבְּרוֹ יְדַבֵּר אֶל כָּל הַהֲוָיָה.

טֶרֶם אָכַל אָדָם מֵעֵץ הַדַּעַת,

טֶרֶם נָפְלָה תֵּבֵל לְמוֹקְשִׁים

הָיְתָה הַחֶמְדָּה שַׁלֶּטֶת בְּלִי עָווֹן,

בְּרִית־אֵל הוּא אֶת הָאָדָם,

לִפְדּוֹתוֹ מֵעוֹלַם־כֶּלֶא, לַהֲשִׁיבוֹ לְגַן־עֶדְנוֹ,

לִצְמֹחַ לְפָנָיו וְלִחְיוֹת סֶלָה.

מִסֵּפֶר הַחוֹזִים    🔗

פְּרֹשׂ שַׁחַר אֶת נְגֹהוֹתֶיךָ, עֲלֵה עַל שׁוּר שְׁחָקִים וְהַדְלֵק יוֹמִי.

הֻתַּר שִׁירִי, יָמִים הִתִּירוּהוּ וַאֲנִי מַה חֲמַדְתִּיו!

עַל חֲזֵה הַנְּבִיאִים אֶרְהַב, אַעֲשִׁיר;

הֶמְיַת אָדָם מֵרָחוֹק אֵלַי עָלְתָה אַהֲבָה,

צָמֹא יִצְמָא אֶל חֲזוֹן אֱלֹהַי וְלִדְבָרוֹ.

כַּנְפֵי לְאֻמִּים סְבִיב כַּנְפֵי לְאֻמִּי יְרַחֵפוּן,

תְּבַקֵּשְׁנָה רַחֲמִים וָאוֹר:

הֲלֹא רֹאשׁ לְאֻמִּים אַתָּה, חָצַבְתָּ מֵרֵאשִׁית הוֹד שְׁחָקִים,

חוֹמַת עוֹלָם עַתָּה הָרְעוּעָה כִּי תִּפֹּל, וְתַרְבּוּת אִתָּהּ;

הֲלֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ הוֹד, תַּחֲמֹס גֶּפֶן שְׁחָקִים, פְּרִי אוֹר וּדְרוֹר;

לַפִּיד הַחוֹזִים עַל פָּנֶיךָ יִלְהַט אֵימָה,

רַעְיוֹנְךָ כְּפִיר,

וְעַל מְלֹא רַחֲבֵי עוֹלָם שֵׁנִית יִצְנַח מַבָּטְךָ! –

הַב דְּרוֹר לָנוּ, תֵּן אוֹר לָנוּ, אֹמֶר אַשֶׁר נַקְשִׁיבוֹ וְנֵדָעָה!

תֵּן שְׁבִיל לָנוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא נִפָּלֵג עוֹד, וְלִבֵּנוּ אֱמוּנָה!

עֲלֵה שִׁמְשִׁי־כִּתְרִי יָהּ־אוֹר, שְׁבֹר הוֹדְךָ עַל אַרְמוֹנִי,

עֲלֵה עַמִּי, חֲשׂף רוּחֲךָ, כָּל נֶפֶשׁ מִגְדַּל־עוֹלָם כִּי תִּרְהַב;

אָנוּ אָנוּ בְּיָהּ נִבְנֶה, וּבְאַהֲבַת אָדָם לֹא נִבְגֹּד!

נַלְהִיב תּוֹרָה מֵעַל לַלְאֻמִּים, כָּל בּוֹנֶה אֱלֹהִים עִמּוֹ!

אַךְ דָּם לֹא יִשָּׁפֵךְ, לֹא יִגַּר אָרְצָה, וּתְרוּעַת קְרָב מֵאֹהֶל לֹא תִשָּׁמַע!

דַּעַת תַּכְתִּיר אָדָם, אשֶׁר לְאֻמִּים בַּתְּבוּנָה,

עֲלֵה אֶל אֱמֶת הָאָדָם,

אַחִים אֲנַחְנוּ מִבֶּטֶן, חוֹתַם אֱלֹהִים אַהֲבָה!

לֹא יִתָּפֵשׂ הֶחָזוֹן…    🔗

א

לֹא יִתָּפֵשׂ הֶחָזוֹן לַחוֹזֶה כָּל יוֹם,

בְּעָמָל יִדְלֶנּוּ מִתְּהוֹם יָמִים רַבִּים.

תַּחַת רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת וְאַבְנֵי־הַשָּׂדֶה

הִסְתַּתָּר,

שָׁקַל זְהָבוֹ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה,

שְׁמָרוֹ לַאֲשֶׁר רָאוּי לוֹ.

יָצָאתִי אֲנִי דַל לִקְרָאתוֹ,

אָמַרְתִּי לוֹ: תְּנֵהוּ לִי,

כִּי עָגַמְתִּי לוֹ יָמִים רַבִּים,

וַיִּשְׁקֹל הַזָּהָב עַל יָדִי.

ב

בְּנִשְׁפֵי־לֵילוֹת הֶעֱמַקְתִּי מַחֲשָׁבָה,

בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים חִפַּשְׂתִּי

מַשָּׂא נַפְשִׁי;

מַה לִּי רֵאשִׁית יְצִירָה וּמַה לִּי אַחֲרִיתָהּ!..

הַחֲלוֹם יָעוּף, חֲלוֹם הַנְּעוּרִים

בִּלְהָבִים עָלָה…

לֹא אֶרְדֶּפֵהוּ, גֶּבֶר בְּגוּבְרִין אֲנִי,

אֲחַפֵּשׂ מִשְׁקַל זְהָבִי,

אֲשֶׁר עָזַבְתִּי יוֹם יוֹם;

שִׁקְלוּהוּ עַל יָדִי,

אֲנִי בַּעַל-הֶחָזוֹן!…

ג

לֹא מֵתָה הָאַהֲבָה,

לֹא תִתַּם הָאַהֲבָה,

עַלְמָתִי לֹא נִזְדַּקְּנָה,

חֲבַצֶּלֶת־פְּלָאִים הִיא,

הַמְשַׂגְשֶׂגֶת לְיָמִים רַבִּים…

אִם נִרְדַּמְתִּי –

כִּנּוֹר יְנַגֵּן בִּי,

אִם דָּמִיתִי –

תַּחַת מִבְחַר פְּלָאִים

כִּתְהוֹם אֶרְגָּע…