א רֵעִי לִטֵּף אֶת יָפָתוֹ    🔗

רֵעִי לִטֵּף אֶת יָפָתוֹ

בְּנֶשֶׁף־עֶרֶב עַל שְׂפַת הַיָּם.

נִלְהֲבוּ הַכּוֹכָבִים בַּמְּרוֹמִים,

שָׁלְחוּ אִשָּׁם אֶל עַרְפֶל הַיָּם.

אֲנִי כְּמַזָּר תָּעִיתִי עַל שְׂפָתוֹ,

חִבַּקְתִּי דְמוּתֵךְ אֲשֶׁר תְּלַוֵּנִי;

הִגַּרְתִּי דִמְעוֹתַי אֶל הַחוֹלוֹת,

וַיֵּשְׁתְּ הַיָּם, וְלֹא רָגַע עוֹד…

ב הוֹלִיכוּנִי אֶל מִקְלְטֵי־הַנְּזִירוּת    🔗

הוֹלִיכוּנִי אֶל מִקְלְטֵי־הַנְּזִירוּת,

לִמְּדוּנִי הָסֵר כּוֹבָעִי מֵעַל רֹאשִׁי,

וּתְמוּנוֹת־הַקֹּדֶשׁ חָזִיתִי לָרֹב,

כִּמְעַט פָּרַצְתִּי בִּבְכִי

לְמַרְאֵה הַצָּלוּב.

לוּ יָכֹלְתִּי בְּכוֹת עוֹד,

וְסַחְתִּי גַם לְפָנָיו אֶת כְּאֵבִי הָאָיֹם!..

ג טוּר מַלְכָּא! – אָנוּ עוֹלִים    🔗

טוּר מַלְכָּא! – אָנוּ עוֹלִים

עֲיֵפִים מִמַּעֲלוֹת לְמַעֲלוֹת;

מַה יִּרְהַב הַטֶּבַע מִסָּבִיב!

מֶה הָדוּר כָּל חָזוֹן!..

מֵי הַשִּׁלֹחַ רוֹגְעִים תַּחַת אֵשׁ הַשְּׁחָקִים,

חֻטְרִי בְּיָדִי, תַּאֲוַת מוֹשְׁלִים בְּקִרְבִּי;

אִוִּיתִי שְׁאֹג, וּפִצְעֵי לְבָבִי נִפְתְּחוּ,

נָזְלוּ דָמַי עַל מֶרְחַב הַיּוֹם – וַיַּאְדִּימוּהוּ…

ד חֶבְרוֹנָה!…מִפִּי הַכֹּל    🔗

חֶבְרוֹנָה!…מִפִּי הַכֹּל

פָּרְצָה מַנְגִּינָה נֶאְדָּרָה;

גַּם הַדְּרָכִים הָאֵל יָדָעְתִּי,

קֶסֶם עֲלֵיהֶם גַּם עָתָּה…

רַק בִּי מֵתוֹת מַנְגִּינוֹת־הַפְּלָאִים:

לֹא יָקִיצוּ עוֹד יְשֵׁנֵי־עָפָר,

חֲלוֹמִי לֹא יָבוֹא…נִחַשְׁתִּי וָאֵדָעָה…

לִבִּי מִכְּאֵב יֵאָלֵם…

שִׁיר שַׁחֲרִית    🔗

נִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הַיּוֹם, וְשִׁירַת הֵיכָל

שׁוֹאֶגֶת מֵעֲבָרִים,

מֶרְחַב יָהּ וַחֲלַל תֵּבֵל יֶהֱמָיוּ,

וְלִבִּי כַּחֲלִילִים…

תֵּבֵל, אַל נָא כֹּה מַהֵר תֵּעוֹרִי…

צַעֲקַת חַיַּי עַל דְּרוֹר לֹא בָּא,

חֲמָסִי עַל חִזָּיוֹן לֹא שֻׁלַּם עוֹד…

עַתָּה חָצוּ יָמַי וְשַׁעֲרֵי יַלְדוּת לֹא אוּכַל צֵאת.

הוֹרָה יֶלֶד אֱלֹהִים, אֲנִי הַיֶּלֶד, וְגֶבֶר אֵיךְ

אֱהִי?¹

אֱלֹהִים, אָבִי אֱלֹהִים! עָיַפְתִּי מִכְּרֹעֲ

לַיַּלְדוּת,²

שְׁעָרֶיךָ חֲדָשִׁים אַיָּם, כִּי אָבוֹא בָם

וְתִגְבַּר עָלַי יָדֶךָ?!

חָפַצְתִּי הִשְׁתַּפֵּךְ כַּיָּם וּשְׁאִיפָתִי מִיַּמִּים

גָּבֵרָה.³

חָפַצְתִּי כִּי תִתַּכְנָה עָלַי מַנְגִּינוֹת־עַד

וְעוֹלַם אַגָּדָה, אֲשֶׁר לֹא יֵקַל בְּעֵינַי,

וְצִפּוֹר אֱהִי, אֲשֶׁר אַכֶּה כָּנָף בְּמֶרְחֲבֵי

שְׁכִינָה.⁴

אָסִיר חָמְרִי, יִצְמַח מֵאֲדָמָה וְיַעַל וִישַׂגְשֵׂג

לְפָנֶיךָ.

אֲנַפֵּץ כָּל אֲשֶׁר כָּבַד עָלַי מִלֶּכֶת מַהֵר

לִקְרַאת כְּבוֹדֶךָ.

הוֹי, עָגַמְתִּי לְךָ, הָאָדָם, עָגַמְתִּי לְךָ, בֶּן עַמִּי.

רָחוֹק מֵאוֹרְךָ לֹא אוּכַל הֱיוֹת –

וְעַד מָתַי אֶסְבֹּל לַשָּׁוְא, אֶשָּׂא לַתֹּהוּ?

הִתְפָּרֵצְנָה, מַנְגִּינוֹת־עַד,

אָהֳלֵי שַׁחַר, בָּקְעוּ אוֹרֵיכֶם!

הֶאֱמַנְתִּי מְאֹד, וּמָה אָדָם כִּי לֹא יַאֲמִין!

הֲיִפְעַל אָדָם וְלֹא אֵל, וְהוּא סוֹדוֹ עִמּוֹ?

גַּם בְּיֵאוּשִׁי אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ.

אָבוֹא אֶשְׁפֹּךְ בִּזְמִירוֹת מֶלֶךְ

לִבִּי וּמְרֵרָתִי.

עָיַפְתִּי מִסֵּבֶל חַיַּי, לֹא אוּכַל נְשׂוֹא עוֹד.

וּמָה הַחֲלוֹם רָאִיתִי, מַה פֵּשֶׁר עֲתִידִי

עִם עֲבָרִי!?

הַכְּאֵב הָיָה עוֹלָם, הָאוֹר לֹא כֵן…

מִקְדָּשִׁי נֶהֱרַס בְּאַחַת וּבְאֵשׁ עָלָה!..

מָה הַזֹּהַר, מָה הַתִּקְוָה אֲשֶׁר זָרַעְתָּ

לִי לִפְרָקִים?..

עִם נֹגַהּ שַׁחַר פְּתָר־לִי, אֵלִי!..