כְּשֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּלֶּה סוֹד

קיוּמִי הוֹלֵךְ הַצִּדָּה

וּמַגִּיעָה הַסְּחַרְחֶרֶת וְהַנְּשִׁימָה נֶעֱתֶקֶת

כְּמוֹ לְמַרְאֶה הַצִּיּוּרִים שֶׁל אֶנְדוֹ הִירוֹשִׁיגֶה

צְרִיכִים לַעֲבֹר עוֹד זְמַנִּים עַד שֶׁשּׁוּב אַבִּיט

כְּמוֹ אוֹתוֹ גַּלְגַּל גָּדוֹל בִּשְׁמֵי הַמִּפְרָץ הַכָּחֹל

מֵעַל תַּחֲנַת רַכֶּבֶת מִזְרָח שֶׁמִּמֶּנָּה נָסְעוּ בַּיָּמִים הָהֵם רַכָּבוֹת לְבֵּירוּת

שֶׁהֵבֵאתִי אֶל בַּד הַבְּרִיזֶנְט הַגָּדוֹל

מַמָּשׁ בָּרְגָעִים שֶׁהָאִשָּׁה הַהִיא נִפְרְדָה

בְּכָל מְעַט כֹּחוֹתֶיהָ

אֶת בְּנָהּ רָאִיתִי מִיָּד אַחַר כָּךְ אַחֲרֵי שֶׁהוּא רָאָה

וְאָז בָּאָה עוֹד מִלְחָמָה גַּם אֶל אֵזוֹר רַכֶּבֶת מִזְרָח

וְהָהֵם שָׁם לֹא הֵבִינוּ