א    🔗

סוֹפֵר כִּי יִיעַף וְיָצָא

לָשׂוּחַ, בַּמֶּה הוּא מְהַרְהֵר?

בְּסוֹפְרִים…נִמְשֶׁכֶת הַשְּׂדֵרָה

הַבּוֹקְעָה וְיוֹצְאָה לַשָּׂדֶה;

גְּזוּזִים אִילָנוֹת בְּטַעַם

הַקִּרְיָה וְחֻלַּל רֹאשׁ נִזְרָם,

רִבּוּעִים רִבּוּעִים נַעֲשׂוּ

הַנּוֹפִים בְּמִסְפְּרֵי־בַרְזֶל.

זָמְמוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כֻּלָּם

לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר הַמְאֻבָּנָה

וְשָׁוִים בְּמַרְאֶה, כְּגָזִית

הָרְחוֹב, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם;

מִתַּחַת לַמַּרְצָף נִדְחָקִים

הַגְּזָעִים וּמְגַשְּׁשִׁים יַעְרָה,

בְּאֶצְבְּעוֹת שִׁמְשׁוֹנִים שֶׁעֻוְּרוּ,

וּמְפוֹצְצִים אֶת מַסַּד הַכָּרָךְ.

לַשָּׁוְא יָגַע גַּנָּן לְסָעֵף

אֶת כֹּחָם הַמְזַנֵּק, הַיַּעֲרִי, —

כְּקֶצֶף יְרַקְרַק הוּא תּוֹסֵס

וְנִתְלָה בַּזְּרוֹעוֹת הַקְּצוּצוֹת,

מְכַסֶּה הַגִּידִים הַגְּדוּעִים,

הַשּׁוֹתְתִים לְשַׁד; וְעוֹד נִשְׁאָר

מִפַּרְצוּף־הָרָז בְּכָל אִילָן, —

אֲרֶשֶׁת שֶׁלּוֹ וְאֵין לִמְחוֹת.

דּוֹמִים, לִכְאוֹרָה, אִילָנוֹת

כְּמַחֲנֵה בְּנֵי־כוּשׁ…אַךְ הִסְתַּכֵּל!

זוֹ אַלָּה — עֲקָרָה שֶׁזָּקְנָה —

לֹא תִשְׁכַּח מִסַּלְסֵל צַמָּתָהּ,

מִפַּשֵּׂק גְּזָעֶיהָ הַבְּרִיאִים —

שְׁאֵרִית עוֹנָתָהּ וְחִנָּהּ.

זֶה אַלּוֹן, כְּבִרְיוֹן שֶׁיָּצָא

לִרְאוֹת בַּשְּׁפָחוֹת בְּשַׁבָּת,

שְׁמוּטָה בְּלוֹרִיתוֹ עַל יָמִין

וְעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית קוֹרֶצֶת.

זֶה אוֹג וְיוֹנַקְתּוֹ לְצִדּוֹ,

כְּעִוֵּר מְנַגֵּן עִם נַעֲרוֹ.

וְהָעַרְמוֹן, כְּזָקֵן שֶׁנִּתְמָךְ

לִרְאוֹת שַׁעֲשׁוּעֵי יְלָדִים, —

מַבְלִיט אֶת כְּרֵסוֹ בְּחָכְמָה,

מְלַגְלֵג וְנֶהֱנֶה כְּאֶחָד.

ב    🔗

אַךְ פִּתְאֹם יִתְרוֹפְפוּ גְזָעִים

וְנוֹפִים נְמוֹגִים וְהוֹלְכִים,

אַלּוֹן לֹא אַלּוֹן וְעַרְמוֹן

לֹא עַרְמוֹן, כִּי גְדוֹלֵי הַדָּבָר.

חָרְדָה הַתַּרְבּוּת אוֹמַנְתָּם

לְתַקֵּן צוּרָתָם וּלְשַׁפְּרָה,

כִּי יַתְאִים כָּל טְלַאי לַקָּרוּעַ

וְדֹפֶן לֹא תֵצֵא מַחֲשָׁבָה;

וְאוּלָם, מִתּוֹךְ כָּל הַיֶּזַע

וַעֲמַל כָּל גַּנָּנֵי הָעַמִּים,

מִזְדַקְּרִים מְשׁוֹרְרִים, סוֹפְרִים,

גְּאוֹנִים מַפְרִיחֵי אַגָּדָה;

כָּל אֶחָד שְׁאָר־רוּחוֹ עַל פָּנָיו,

וְסֵבֶל הֶגְיוֹנוֹ בִּלְבָבוֹ

מֵעִיק כַּזָּהָב הַטּוֹב…

וְהַשְּׂדֵרָה הַגְּדוֹלָה נִמְשֶׁכֶת,

הִיא שְׂדֵרַת־נִצָּחוֹן לָאָדָם

הַחַי עַל הַנִּשְׁלָם וְנוֹבֵל.

מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם הֵם צָצִים

בְּמִדְבַּר־הַהַרְגֵּל הַשָּׁמֵם;

מֵאַיִן? אֵיכָכָה? וְלָמָּה?

לֹא נֵדַע. הָאוֹת בָּא וְנִהְיָה:

קָם אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה

גָּבוֹהַּ עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה

וַיִּכְבּש בְּנוֹפוֹ שָׁמַיִם

וּגְזָעָיו הִבְקִיעוּ שְׁאוֹלָה.

וְעִם פִּרְפּוּר הַדּוֹר הַשּׁוֹקֵעַ

וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בַּשְּׂרֵפָה

זֶה נִשְׁאַר כְּנֵס־הַבִּטָּחוֹן…

וְתוֹרוֹת מְרוּטוֹת מִסָּבִיב,

כַּעֲלֵי־הַשַּׁלֶכֶת הַצְּבוּעִים, —

לְזַבֵּל אֶת גְּזָעָיו הִִרְקִיבוּ.

כַּעֲלוּקוֹת־הַבַּד שָׁלַח שָׁרָשָׁיו,

כְּצִפָּרְנֵי־עֲוִית אוֹתָם תָּקַע

וַיֹּאחַז מָסוֹרוֹת וּטְרָפָן

וְהִלְהִיב בִּלְשַׁדָּן נִצָּנָיו.

רֻתְּחָה עֲתֶרֶת נִצָּתוֹ,

כְּקֶצֶף־הַנַּחְשׁוֹל בַּסְּעָרָה,

וַתְּבַשֵּׂר בְּשִׁמְמַת הַחַיִּים:

רְאוּ, אָבִיב חָדָשׁ הִגִּיעַ!

עַל אַפְּכֶם וַחֲמַתְכֶם הִגִּיעַ…

כֹּה יִנְהֲרוּ בְּחִירֵי־הַיּוֹצְרִים,

כְּנוֹפִים פּוֹרִים וּגְבוֹהִים,

וְרֹאשׁ אַחַר רֹאשׁ, לַמֶּרְחַבְיָה.

זֶה פָּרַק פֵּרוֹתָיו לַסַּלִּים

וְזֶה עוֹדוֹ שְׁחוֹחַ בְּעֻלָּם;

זֶה יוֹקֵד בְּרִבְבוֹת נִצָּנָיו

וְזֶה חָנַט כְּבָר פִּקְעֵי־הַמָּחָר,

וּבְעֵינֵי תִינוֹקוֹת מִתְפַּקְּחוֹת

בָּם יָצִיץ מֵחַשְׁרַת הַיָּרֶק.

ג    🔗

וּמַה תִּיף זֹאת הַשְּׂדֵרָה הָעֶרֶב,

שְׁעַת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת לָעַמִּים,

עֵת בַּרְזֶל, מַגָּנוֹן וְזָהָב

הִתְנַשְּׂאוּ לְתַקֵּן הָעוֹלָם;

בִּרְיוֹנֵי־הַשִּׁלְטוֹן מִתְגּוֹשְׁשִׁים,

הִסְתַּבְּכוּ שְׁרִירֵיהֶם הַכְּבֵדִים

מָזְהָבִים, לְטוּשִׁים וְלוֹהֲטִים,

לְחוּמֵי רְשָׁפִים וְקִיטוֹר,

וְרִירָם כַּנֵּפְט הַמַּסְרִיחַ,

וְהַשֶּׁקֶר מְנַצֵּחַ עַל כֻּלָּם; —

עֵת גֻּנְּבוּ, בִּמְהוּמָה וּמְבוּסָה,

הַיֵּינוֹת לְחוֹלִים הָזְמָנוּ,

וְהָרוֹפְאִים רִאשׁוֹנִים לִגְנֵבָה,

וְהֵם גַּם הַסּוֹבְאִים רִאשׁוֹנָה;

חֲבָלִים לַטּוֹבְעִים הָשְׁלָכוּ —

נִמְשׁוּ וַיִּהְיוּ לִתְלִיּוֹת.

וְהַגּוֹאֲלִים גָּזְלוּ בְּחָזְקָה

אֶת פִּרְדַּת־הָרָשׁ הָאַחֲרוֹנָה

לִרְכֹּב עָלֶיהָ וּלְחַצְצֵר:

“אֲנַחְנוּ מְשִׁיחֲכֶם, אֲנָחְנוּ!..”

בִּמְבוּכָה זוֹ נִטְעֵי הַשִּׁירָה

נִרְמָסִים בְּפַרְסוֹת כָּל אוֹחֲזֵי

רֶסֶן שִׁלְטוֹנוֹת וְרוֹכְבִים

עַל שׁוֹר וַחֲמוֹר וְעַל אָדָם.

הַקְּטַנִּים כְּבָר לִחֲכוּ עָפָר,

הַגְּדוֹלִים לְגוֹרָלָם יְחַכּוּ; —

מִי יַקְשִׁיב לַנֶּטַע הָאִלֵּם

עֵת נִדְרָס הַשְּׁאֵר הַצּוֹרֵחַ?

וְאוּלָם יֵשׁ אִי בְּכָל מַבּוּל —

הֵם צוּקֵי־אֲרָרָט קַדְמוֹנִים,

אֶל רֹאשָׁם מוֹלִיכָה זוֹ שְׂדֵרַת

מְשׁוֹרְרִים וְחוֹזֵי־חֶזְיוֹנוֹת;

מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה תִּזְדַּקֵּר

וְתַיְשִׁיר אֶת רַגְלֵי כָּל נִתְעָה.

אִי זֶה יַצִּילֵנוּ מִכְּלָיָה

וְנַפְשֵׁנוּ בְּצִלּוֹ תָּנוּחַ,

כְּתֵבָה הֲרוּסָה לְמֶחֱצָה.

וְדֶרֶךְ הַצֹּהַר הַפָּרוּץ

נִשְׁלַח הַיּוֹנָה לָדַעַת

אִם קַלּוּ הַמַּיִם בָּאָרֶץ —

מֵימֵי־הַמִּלִּים שְׁטָפוּנוּ

עִם קֶצֶף נְשָׁמוֹת נְפוּחוֹת.