לוגו
אֲבֵדוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

וּפִתְאֹם כְּעֵין דְּאָגָה חֲרִישִׁית, —

מֵאַיִן הִיא בָּאָה לֹא תֵדָע,

מְנַסֶּרֶת וְעוֹלָה בִּלְבָבְךָ,

מוֹצֶצֶת, תּוֹבַעַת בְּלִי אֹמֶר.

דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָצָאתָ

וּדְבַר־מָה שָׁכַחְתָּ בַּבַּיִת —

יָקָר וְנָחוּץ…אַךְ מַה זֶּה?

תְּאַמֵּץ זִכְרוֹנְךָ וְאֵין נָחַת.

אַךְ הִנֵּה זֶה מְנַצְנֵץ, מִתְחַוֵּר,

פּוֹלֵחַ עֲרָפֶל וְקוֹרֵן.

נִזְכַּרְתָּ…וְעָלָה הַמַּרְאֶה

לְהָחֵם אֶת לִבְּךָ בְּצַעֲרוֹ;

וְיָדַעְתָּ מָה אָבַד, מֶה חָסֵר

לְךָ עֲיֵף סְפָרִים וְסוֹפְרִים.

וְיָדַעְתָּ מַה נֶּעְדַּר בְּיַעַר־

הַמִּסְתָּר לְיִשְׂרָאֵל וְעַמִּים

הַמְשַׂגְשֵׂג מֵעֵבֶר לְחַיֵּי

יוֹם־יוֹם, וּמֵעֵבֶר לַחֻלִּין.


 

ב    🔗

אֵי “סֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְהֹוָה”?

זֶה סֵפֶר הַכִּבּוּשׁ הַנַּעֲרָץ,

הוֹרָשַׁת הַשּׁוֹסִים בַּנֶּגֶב,

וְאֶת כְּנַעַן בְּעֵמֶק מְגִדּוֹ.

בּוֹ גִמְגּוּם־הֶחָזוֹן הַנַּעֲלֶה,

בְּטֶרֶם עוֹד שָׂפָה נִהְיָתָה;

מְשֻׁנֶּה וּמָלֵא הוֹד נוֹרָא,

כָּל מִלָּה כְּמַכַּת־הַחֶרֶב.

וְ“סֵפֶר הַיָּשָׁר” אָן בָּא־הוּא?

מַנְגִּינוֹת עַם־עָז בְּהִוָּלְדוֹ, —

שִׁבְטֵי אָב אֶחָד מַשְׁלִימִים,

נוֹדְדִים מִשְׁתָּרְשִׁים בְּחָזְקָה.

מַחֲלִיפִים בְּשׁוֹר־מַקְרִין הַגָּמָל

וְהָאֹהֶל — בְּסֻכַּת הַחֵמָר,

אוֹחֲזִים בְּרֶסֶן הַבָּקָר

וּתְקוּעָה חֲנִית בַּחֲגוֹרָתָם.

חוֹרְשִׁים אַדְמָתָם וְנִלְחָמִים

עִם מִדְיָן הַלּוֹחֲצָה אוֹתָם,

וְעָקֹר אֶת שָׁרְשֵׁי עֲמָלֵק,

הַבָּזִים לְבַיִת וָשָׂדֶה.


 

ג    🔗

וְחֶזְיוֹנוֹת־אֶפְרַיִם אָן בָּאוּ? —

נְבִיאֵי־הַשֶּׁקֶר לָהֶם קֹרָא,

מַטִּיפִים לְשִׁמְחָה וּלְאַהֲבָה

תַּחַת אֲשֵׁרוֹת רַעֲנַנּוֹת;

נִשְׁחָטִים עַל קִדּוּשׁ הַבַּעַל

וְעַשְׁתֹּרֶת הַיָּפָה בָּאֵלוֹת.

הוֹי, עוֹלָם שֶׁנִּשְׁמַד!.. אַךְ הֵדוֹ

עוֹד חַי בַּזִּכָּרוֹן הָעִבְרִי.

וְסֵפֶר בֵּית־דָּוִד אַיֵּהוּ,

וְסִפְרֵי מַלְכֵי יִשְׁרָאֵל? —

לְמַלֵּא כָּל חָסֵר בַּכְּתוּבִים

וְכָל נוֹסָף — לְהָסִיר בְּלִי חֶמְלָה.

מַה דַּלִּים וּצְנוּמִים הַפְּסוּקִים

פָּסַקְנוּ בִּימֵי יַלְדוּתֵנוּ!

רַק לְעוֹרֵר צְמָאֵנוּ הַבּוֹעֵר

נְבִיאִים וּכְתוּבִים נִשְׁאָרוּ.

הֵן, כְּשִׁבְרֵי הָאֲגַרְטֵל הַיָּקָר,

הִצַּלְנוּם מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה;

בַּמֶּלֶט חִבַּרְנוּם וְאֵין כֶּלִי

וְלַשֶּׁמֶן הַטּוֹב אֵין בּוֹ זֵכֶר.

וְהָאוֹבְדִים — בִּכְתָב עִבְרִי קַדְמוֹן —

עַל לוּחוֹת וְעַל לְבֵנִים נֶחֱרָתוּ,

בִּלְשׁוֹן אֶבֶן־מֵישָׁע וּבְקִצּוּר

שְׂפַת־אֵלִים, כְּאֶבֶן־הַנִּקְבָּה.


 

ד    🔗

וְהַגְּנוּזִים, אֵי נִגְנְזוּ אֵלֶּה, —

בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי הַנְּבוּכִים?

בֵּית שַׁמַּאי וְהִלֵּל בָּם אוֹחֲזִים,

צְדוּקִים מִתְנַצְּחִים עִם פְּרוּשִׁים.

קַנָּאִים עִם טוֹבְלֵי־הַשַּׁחֲרִית,

נְזִירִים עִם מְבַלֵּי־הָעוֹלָם.

זֶה מוֹשֵׁךְ לַיָּמִין וְזֶה שְׂמֹאלָה…

כֹּה נִקְרַע כָּל יָקָר לִקְרָעִים,

כֹּה נִפְזְרוּ לְטִפִּין יְצִירוֹת

בְּרוּכוֹת כִּמְקוֹרוֹת הַחַיִּים;

וְרַק יִתְרָן נִשְׁתַּמֵּר בַּגּוֹיִים,

לִסְפָרִים חִיצוֹנִים כֵּן הָיוּ.

הַמְּקוֹרוֹת הַשְּׁבוּיִים הַלָּלוּ

בּוֹכִים בְּדִמְמַת לֵילוֹת;

כִּי סִתְּמוּם בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת —

זְקֵנִים חַלָּשִׁים וּזְהִירִים.

כִּי עוֹטֵי טַלִּיּוֹת מְצֻיָּצוֹת

עָמְדוּ, כְּשׁוֹמְרִים, עַל מִפְתַּן

הַהֵיכָל לַיהֹוָה אֵל־צְבָאוֹת,

דּוֹר צָעִיר לְבַל בּוֹ יִכָּנֵס.

לְבַל יִשְׁתֶּה אֶת שִׁירַת הַחֶמְדָּה,

הַסּוֹעֲרָה בְּמֶתֶק־נְעוּרִים;

רַק פֵּרוֹת, רַק פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים

וּפֶרַח אַל יִפְרַח, חָלִילָה!

כֵּן נוֹתְרוּ רַק “עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע”

בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי הַשֵּׁנִי,

בְּחָרְבַּן־הָרוּחַ, עֵת שָׂרְפוּ

קֳדָשֵׁינוּ הַזְּקֵנִים הַקָּשִׁים.

וְכָל רוֹצֶה זֶה יָבוֹא וְיִבְכֶּה

אֵצֶל הַכֹּתֶל הַנִּשְׁאָר,

יִתְפַּלֵּל וְיַעֲלֶה נֵרוֹת

לְנִשְׁמוֹת סְפָרֵינוּ הָאוֹבְדוֹת.


 

ה    🔗

אָן נָדְדוּ בָּאוּ כָּל אֵלֶּה

הַשְּׁלֵמִים וְשִׁבְרֵי־שִׁבְרֵיהֶם,

בְּבָרְחָם מִתּוֹךְ הַהֲפֵכוֹת,

בִּימֵי נְבוּזַרְאֲדָן וְטִיטוּס?

הֲבָרְחוּ בַּשַּׂק, עַל דַּבֶּשֶׁת,

וַיֹּאבְדוּ בְּדַרְכָּם לְתֵימָן?

כִּי נָפַל הַגָּמָל בַּצָּמָא

וַתְּפַזֵּר הַסְּעָרָה מִטְעָנוֹ.

אוֹ נִתְלוּ בְּהִתָּלוֹת כִּנּוֹרוֹת

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, וְנִשְׁכְּחוּ

מִדַּעַת, לְבִלְתִּי יִתְעַלְּלוּ

כַּשְׂדִּים בְּקָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל?

הֲנֶחְרְכוּ בִּשְׂרֵפַת הַמִּקְדָּשׁ

וַיְכֻסּוּ בְּתוֹךְ הַמַּפֹּלֶת?

אוֹ נֻפְּצוּ אֶל סֶלַע הַטַּרְפֵּשׁ,

כִּשְׁבוּיִים, עִם רָאשֵׁי בִרְיוֹנִים?

הֲנִשְׂרְפוּ עִם בָּתֵּי־הָעֵקֶד

בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה בִּירַת מִצְרַיִם?

אוֹ צְלַח־אַל־אָדִין, בְּשָׁדְדוּ

גִּנְזֵי הַר־צִיּוֹן אַחֲרוֹנִים,

הוּא הָיָה גַּם אַחֲרוֹן לְקָרְאָם

בְּסוֹד רוֹאֵי־פָנָיו וְסוֹפְרָיו,

וַיִּשְׂרְפֵם, מִקִּנְאָה עֲרָבִית

לִמְקוֹרוֹת־יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלִים —?

אוֹ בֶּדְוִים מְצָאוּם וְעָשׂוּם

לְכִירָה וְכִירַיִם בַּמִּדְבָּר.

בְּבַשְּׁלָם נְזִידָם הֶעָלוּב —?

כֹּה נִשְׁמְדוּ וַיִּהְיוּ לָאֵפֶר.

אוֹ מְכָרוּם הַמּוֹצְאִים, בְּשַׁעֲלֵי

שְׂעוֹרִים, לְבוּרֵי־תַיָּרִים?

וְעַד עַתָּה יִתְגּוֹלְלוּ וִיחַכּוּ

לִגְאֻלָּה. וְהַגּוֹאֵל לֹא בָא עוֹד,

לְשַׁחְרְרָם מִבָּתֵי אֲדוֹנִים

זְעִירִים, מְלַקְּטֵי זִכְרוֹנוֹת…

אוֹ גוֹנְבֵי־נְשָׁמוֹת הֶעְתִּיקוּם

עַל שְׁמָם, וְלֹא נוֹדַע עַד עָתָּה;

מִי הָרָם וִילָדָם עַל לוּחוֹת־

הָאֶבֶן וְעַל גְּוִילִים רִאשׁוֹנִים…

כֹּה נִסְתְּמוּ הַמְּקוֹרוֹת וְנוֹתְרוּ

בְּיָדֵינוּ הַנֹּאדוֹת הַסְּדוּקִים.


 

ו    🔗

אוֹי לָנוּ כִּי לֹא כַּחַרְטֻמִּים

קְבַרְנוּם בְּלֵב פִּירָמִידוֹת

וְהָמֵת הָעֲבָדִים הַטּוֹמְנִים,

לְמַעַן לֹא יֵדַע כָּל בָּשָׂר.

אַשְׁרֵינוּ כִּי פֻלְחַן הַחַיִּים

אֱלֹהֵינוּ. אָהַבְנוּ הָאָרֶץ.

וַנַּשְׁאֵר אֶת כָּל יקְרוֹתֵינוּ

עַל שִׁטְחָהּ, וְלֹא בִקְבָרֶיהָ, —

עַל גִּבְעוֹת אֶפְרַיִם וִיהוּדָה,

לְהָאִיר וּלְהַפְרוֹת הָרַבִּים.

אַךְ בָּא רוּחַ־פְּרָצִים מֵאַשּׁוּר,

עִם סַרְגּוֹן וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ;

בָּא טִיטוּס וּשְׂכִירָיו הַגַּסִּים

וַיְפַזְּרוּ כְּאָבָק אוֹצָרוֹת.

וְעַתָּה אֲנַחְנוּ בְּעָנְיֵנוּ,

נִרְדָּפִים וְרוֹדְפִים הַפְּזוּרִים;

הַסּוּפָה מְגַלְגֶּלֶת שְׂרִידֵיהֶם

וַאֲנַחְנוּ — אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶם.